הרקע לספר הוא קיומו של פיצול חברתי דמיוני חמור בקרב היהודים
פרופ’ דב בהט מעומר מוציא את ספרו ”שקר הנכבה”, רומן דמיוני דיסטופי העוסק במציאות אפשרית, שבה מובא פתרון נחרץ וברור לקשר המורכב בין יהודים לערבים
"הרקע לספר זה הוא קיומו של פיצול חברתי דמיוני חמור בקרב היהודים. הממשלה בישראל מתפקדת גרוע, שרים מסוכסכים עם שרים, שרים מסוכסכים עם שופטים, וסיטואציה זו לוחשת על אוזניהם של צעירי השבאב הפלסטינים, שיש לפתוח במלחמה למען עצמאות למדינה הפלסטינית. כדי להשיג מטרה זו הפלסטינים מוכנים לשפוך הרבה דם. חשוב לציין ש-1,357 ערבים ישראלים נרצחו בישראל בידי פלסטינים מאז שנת 2000".
כך אומר הסופר והמשורר פרופ’ דב בהט, תושב עומר, שבימים אלה יוצא לאור ספרו "שקר הנכבה" (ארגמן מיטב הוצאה לאור). בהט בחר בדרך מקורית לתאר מציאות שחלקה העיקרי אכן שריר ועובדתי במציאות הישראלית בת ימנו, שבה מתקיימים אלו בצד אלו - חוסר וודאות וחוסר בטחון בנוגע ליחסם האמיתי של הערבים המוסלמים כלפי ישראל, שהיא כבר למעלה מ-70 שנה מדינתם, והצורך הטבעי למצוא פתרון הולם לכך.
הוא שוזר בסיפור עלילות משנה מרתקות על יחסים רומנטיים בין גבר יהודי לאישה ערביה ועל סוכני ריגול מסתוריים, על פטריוטים ישראלים הששים אלי קרב צודק, בד בבד עם חיבור קשיח בעובדות היסטוריות מהעבר וממנו. התמונה הכוללת מציגה אכן מציאות קשה ובעייתית, אך מבקשת להציע פתח אפשרי לשינוי. כזה שעל פי הספר מצטייר כעגום, מאיים ומסוכן. אך מאידך, מהווה לכשעצמו פתרון בלתי נמנע ואפשרי אל מול הלופ הקשה שאליו נקלעה מדינת ישראל, אם בשל הססנות מנהיגיה ואם בשל בעייתיות אחרת של עולם מנוכר ושטוף שנאה כלפיה, שבו - "כל דאלים ושקרן גבר״.
כאמור, אלו הם פתרונות ספרותיים כיום, אבל הרומן הזה, בשפתו הריאליסטית בתיאוריו הצבעוניים, ובשיבוץ העובדות, משקף יצירה, בדיונית אומנם, אבל נוגעת באופן בלתי אמצעי, בחיי כולנו, כאן בארץ ובמדינת היהודים היחידה והבלבדית בעולם כולו.
דב בהט, גיאולוג בעל שם עולמי בן 88 מהיישוב עומר, הוא פרופסור אמריטוס לגיאולוגיה ומדעי הסביבה. הוא כיהן כדיקן הפקולטה למדע הטבע וכרקטור באוניברסיטת בן גוריון. בשל עיסוקו במדע שימושי שכלל פיתוח מערכת טכנולוגית עבור רפא"ל - במקביל לעבודתו האקדמית, הוא נחשב לאחד מחלוצי ההי טק הישראלי. תוצאות עבודות המחקר שלו, המאמרים, הפטנטים והספרים שכתב בתחום מהווים אבן דרך עולמית במדע הגיאולוגיה בעולם כולו. ממעקב אחרי פרסומים של מדענים ברחבי העולם מסתבר שמאמרים ועבודות שלו קיבלו חשיפה גבוהה מאוד. יותר מ-1,700 מאמרים מדעיים מכל העולם ציטטו את עבודותיו, כולל לדוגמה מאמר שפורסם על ידי חבר במחלקה למדעי כדור הארץ במכון הפדרלי השוויצרי לטכנולוגיה (ETH(.
טקטונו-פרקטוגרפיה הוא ענף חדש בגיאולוגיה סטרוקטורלית שדב בהט הוסיף לטרמינולוגיה הגיאולוגית. בענף זה מחוברים שני תחומי מדע עצמאיים: טקטוניקה ופרקטוגרפיה. שבירה של סלע בתנאים גיאולוגיים טבעיים וגם בתנאי מעבדה משאירים עקבות מאד מיוחדים בסלע, שאותם לומדים לזהות הסטודנטית והסטוגנט לגיאולוגיה. התמחות בטקטונו-פרקטוגרפיה מאפשרת למדען לזהות ולהבין תהליכים גיאולוגיים מסתוריים לאורך קילומטרים ועשרות קילומטרים שהתרחשו לפני מיליוני שנים ומאות מיליוני שנים, אם הוא מזהה את העקבות המיוחדים, אפילו אם עקבות אלה מופיעים בגדלים של עשרות סנטימטרים בלבד. שיטת הטקטונו-פרקטוגרפיה פורסמה בספר שנכתב על ידי דב בהט בשנת 1991 בהוצאת שפרינגר פרלאג (Tectono-fractography). עבודותיו של דב בהט זכו לפרסום רב. בקליפורניה פועלת חברה בשם ״אקדמיה״, העוקבת אחרי פרסומיהם של מדענים מרחבי העולם, נמצאת בקשר מתמיד עם דב בהט ומדווחת לו על התקדמות פרסומיו. עד היום הודיעה ״אקדמיה״ לדב בהט כי 1,758 מאמרים מדעיים מזכירים את עבודותיו השונות.
מאז יציאתו לגמלאות בשנת 2004 צמצם פרופ’ דב בהט את פעילותו בתחום מדעי האדמה, ומקדיש את רוב זמנו לכתיבת ספרי פרוזה ושירה בעברית. בין השנים 2022-2008 הוא פרסם יותר מ-20 ספרים בשלושה ז’אנרים שונים: רומנים, סיפורים קצרים ושירים. ספרו הקודם ״דמוקרטיה דואבת" (ארגמן מיטב הוצאה לאור) הוא רומן מרתק, שעוסק בסיטואציה בדיונית אך אפשרית שבה קיים ניסיון של הגדולה בחברות הענק בארצות הברית להשתלט על הכלכלות העולמיות. בספר זה הוא מתאר בלשון חדה מצבים, שאנו עלולים להיקלע אליהם כחברה וכמדינה במידה ולא נהיה זהירים מספיק לגביהם.
בהט מודה כי במשך שנים רבות הוא רוצה לכתוב ספר בנושא זה. "לאחרונה התקיימו דיונים רבים במוסדות הבינלאומיים, שהעלו דרישות להתחיל לחקור את המעשים הגרועים לכאורה שעושה ישראל נגד הפלסטינים בגדה המערבית. ״בעיני לא מצאה חן ההגזמה הקיצונית שבדבריהם, ולכן החלטתי לכתוב את הספר הזה, המציג סיפור דימיוני שבו הפוליטיקה הישראלית פושטת את הרגל ומוליכה למלחמה".
לפי עלילת הספר, המהפכה הפמיניסטית בישראל הצליחה ונשים מתפקדות כראש הממשלה וכשרת החוץ. אבל בישראל הממשלה מתפקדת גרוע, כי קיים פיצול חברתי חמור בקרב היהודים. הוא קיים בין ימין לשמאל -הצלחתה הגדולה של התעמולה הערבית היא בכך שהסיתה את ההתמודדות בין הערבים ליהודים, לקרב קוטבי בין דעותיהם של יהודים ממחנות שונים.
כמו כן, שרים מסוכסכים עם שרים, שרים מסוכסכים עם שופטים, וסיטואציה זו לוחשת על אוזניהם של צעירי השבאב הפלסטינים שיש לפתוח במלחמה למען עצמאות למדינה הפלסטינית. בהט מדגיש כי האמנה הפלסטינית הלאומית עדיין לא בוטלה. היא נגזרת מהקוראן, ומהווה מסמך גזעני במלוא תפארתו, המבטל את זכות הקיום של מדינת ישראל, והיהודים לא נכללים בקבוצות בני האדם הזכאים להגדרה עצמית.
ברומן מסופר על כך שהשבאב הפלסטיני מקים יחידות צבאיות סודיות, אוגר נשק רב ומתכונן למלחמה שתתחיל בדומה למהומות שפרצו במהלך ’מבצע שומר חומות’ והתפשט בלוד, בעכו ובערים נוספות. הפעם זה יהיה הרבה יותר חמור, בביטחון מלא שהפלסטינים יכניעו את היהודים.
דב בהט: ״את תחילת המלחמה החדשה אני מכנה: ’מהומות לוד המתחדשות’. בספר ’שקר הנכבה’ פורצת המלחמה בעקבות ריפיונה של ממשלת הקואליציה. כתחליף לקואליציה, ההגנה היהודית מנוהלת על ידי הקשישה האגדית מרים, לשעבר לוחמת פלמ"ח שבגיל 15ליוותה שיירות לירושלים הנצורה. מרים מאחדת כוחות עם בנה ירמיהו לבנון, אלוף במיל’ואים וקצין מצטיין בצה"ל. הוא מנהיג את הצבא ב׳מהומות לוד המתחדשות׳ ומקים יחידה מיוחדת בשם ’הציפור’. ביחידה זו משרתים חיילים מובחרים, חלקם מתנדבים מבין בוגרי סיירת מטכ"ל, ומשולבות בה חיילות קומנדו שנבחרו אישית על ידי ירמיהו. תפקידה של הציפור הוא להכין את אלבום התמונות של לוחמי האויב, שאמור לכלול את שמותיהם, כתובותיהם ותמונותיהם של כל חללי האויב שיעשו שימוש בנשק חם ובמעורבות אלימה נגד יהודים, בתחילת ׳מהומות לוד המתחדשות׳. חומר זה נאסף ויאסף על ידי המודיעין הישראלי מתוך אלבומי הפלסטינים.
בספר מתואר כיצד עקב המידע המודיעיני המדויק הוכרע הקרב לטובת צה"ל תוך זמן קצר, ועיקר המאמץ המלחמתי רוכז בידי הציפור לסידור האלבום. לאחר שנכשלו הפלסטינים בנסיונם להשתלט על ישראל, הם מיהרו להכחיש מעורבות כלשהי שלהם, ואיראן דרשה ישיבה דחופה של מועצת הביטחון של האו"ם. בהמשך מתוארת בספר תוכנית השלמה נוספת ל״הציפור״, שבמסגרתה יועברו מפעילי נשק חם פלסטינים ומשפחותיהם למחנות שיוקמו בדרום לבנון ובדרום סוריה. זאת לאחר שמשפחותיהם יקבלו התרעה לפנות את בתיהן תוך 12 שעות, שלאחריהן יופצצו בתיהן.
גירוש זה נתמך על ידי נשיא ארצות הברית החדש. נשיא זה נעלב מהתבוסות הקודמות של ארצו בוויטנאם ובאפגניסטן, ובעיקר מרציחות האמריקאים שבצע בן לאדן ואנשיו על אדמת ארצות הברית, והחליט שהגיע הזמן לשלם להם כגמולם. הוא הציע שני מיליארד דולר כדי לממן את יישובם בלבנון וסוריה של המשפחות שבניהן מופיעים באלבום הציפור, במחנות שיוקמו על ידי צה״ל. פרויקט זה נתמך גם על ידי האירופאים, בעקבות פיגועי טרור קשים שהפלסטינים ביצעו ומבצעים לאורך שנים ארוכות בשכונות של פריז ובערים אחרות באירופה.
בספר מתואר רומן בין ארנון היהודי, סרן בצנחנים, לבין ג’מילה, בדואית יפיפיה. הסכנה אורבת לג’מילה שביתה אמור להיהרס ומשפחתה תעבור למדינת אויב, מכיוון שאחיה מוסטפא תועד יורה בחייל צה"ל. ארנון מסייע למשפחתה של ג’מילה ומונע את ענישתה, בידיעה ברורה שהוא פועל נגד עקרונות היקרים לליבו, ובכך הוא פוצע את נפשו.
בהט: "מדינות ערב הפסידו בכל המלחמות שהן פתחו נגד ישראל. אבל סיום המלחמות לא היה מוחלט כמו מלחמת העולם השנייה, אלא קומבינה של קומפורמיזות שבעצם הדליקה את מנועי המלחמה הבאה של הערבים נגדנו. כמו שסיומה של מלחמת העולם הראשונה לא היה מוחלט, אלא קומפרומיזה שהדליקה את המנועים של מלחמת העולם השנייה. לאחר שהפלסטינים יפתחו עלינו מלחמה ב׳מהומות לוד המתחדשות׳, צה"ל צריך לדעת כיצד לסיים את המלחמה הזאת. בכל המלחמות הקודמות ניצחה ישראל בסגנון מלחמת העולם הראשונה, שהוא סגנון הסלמנדרה - זוחל בעל חוליות שכל פעם שיורד לו חלק מהגוף כמו יד או רגל, יש גנרציה והאיבר גדל מחדש. כך נלחמים בנו הערבים, בהרגשת רגנרציה תמידית, המעודדת אותם לפתוח נגדנו עוד ועוד במלחמה חדשה".
דב בהט הוא פרופסור אמריטוס במחלקה למדעי הגיאולוגיה והסביבה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. הוא סיים תואר שני בגיאולוגיה ובמינרלוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים ודוקטורט מאוניברסיטת מלבורן באוסטרליה. בתום לימודיו עבד במחקר בקבוצת הזכוכית-קרמית בתעשיית קורנינג עבודות זכוכית במדינת ניו-יורק. לאחר שובו לישראל שימש כראש קבוצת המחקר והפיתוח בנושאי זכוכית וקרמיקה, בחברת ישפר"א בתל אביב וכמרצה אורח בבית הספר (החדש) למדע שימושי באוניברסיטה העברית. אחר כך עבד כחוקר בכיר במכון הישראלי לקרמיקה וסילקטים בקרית הטכניון. בשנת 1973 הצטרף לסגל המחלקה למדעי הגיאולוגיה והסביבה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. הוא כיהן כדיקן הפקולטה למדעי הטבע וכרקטור אוניברסיטת בן-גוריון. במקביל לעבודתו האקדמית עסק בהט במדע שימושי: כיועץ לכור תעשיות, תל אביב, כיועץ לתמ"ז תעשיות מיכלי זכוכית בירוחם וכיועץ לתעשיות זכוכית פניציה ועוד.
אחת מתרומותיו הייתה פיתוח עבור רפא"ל: זכוכית מיוחדת ששימשה כיפה המורכבת בראשו של טיל אוויר-אוויר, לשימוש חיל האוויר בשנות ה-70. בכך היה בין חלוצי ההייטק הישראלי. הוא כתב למעלה מ-120 מאמרים מדעיים וטכנולוגיים, המציא פטנטים וכתב שני ספרים מדעיים שבמרכזם תחום המחקר העקרי שלו: שבירת מתיחה של סלעים בשדה ובמעבדה.
את התואר השני שלו על גרניטים באילת עשה בשנת 1963 באוניברסיטה העברית. באותה תקופה הייתה אילת עיירה קטנה ותנאי העבודה היו קשים. ״לא היה לי רכב, ואת הדוגמאות שאספתי בהרי הגרניט, סחבתי בתרמיל על הגב עד לאכסניית הנוער שבה שהיתי", הוא אומר. הוא למד לדוקטורט באוניברסיטת מלבורן באוסטרליה, שם קיבל שתי מלגות שסייעו לו להכין את הטזה על הוולקניזם הקדום במזרח ויקטוריה, שכלל מחקרים מינרלוגיים, פטרולוגיים וגיאו-כימיים על הסלעים בפרובינציה זו.
בהמשך עבר לארצות הברית, שם עבד בחברת הזכוכית קורנינג שבמדינת ניו-יורק. "הידע שצברתי בתחום המינרלוגיה התאים בדיוק לפיתוחים שעשיתי בזכוכית ובזכוכית-הקרמית. כי במינרלוגיה וגם בזכוכית ובקרמיקה אתה מתאים מבנים אטומיים נסיוניים למבנים אטומיים תיאורטיים, שמניבים סגולות חומר שאותן אתה מחפש. אהבתי מאוד לעסוק בהיבטים המדעיים והטכנולוגיים של הזכוכית".
הידע והמחקרים שדב בהט צבר במהלך השנים סייעו לו לפתח בתחילת שנות ה-70 את החלון האופטי של טיל אוויר-אוויר עבור רפא"ל, שפותח עבור חיל האוויר הישראלי. הטיל נועד להישלח ממטוס קרב למקור הפליטה של מטוס האויב, ופגיעת הטיל במטוס האויב מותנית בהתאמה של אורכי הגל המסופקים על ידי הפליטה
לפקודה שמקבל הטיל. ההתאמה נעשית על פי החלון האופטי, למעשה זכוכית בהרכב כימי מסוים שאותה פיתח דב בהט בתקופה של האמברגו של ארצות הברית על אספקת נשק לישראל".
בהט התחנך וחינך בתנועת הצופים בדגש על החלוציות שבהתיישבות הקיבוצית. הוא היה מדריך בכיר בשבט המשוטטי בכרמל, הסמוך לבית הספר הריאלי. כמרכז השבט הוא זכה לעבוד עם יצחק שפירא, מנהל בית הספר הריאלי, ועם אריה כרוך, מייסד תנועת הצופים בישראל. בצבא שירת בנח"ל בהכשרת ״החושלים״, תקופת ההכשרות בקיבוץ נווה ים ובקיבוץ עין גב, ואף היה חבר בקיבוץ ראש הנקרה, הזכור לו לטובה.
זיכרונותיו של בהט מילדותו כוללים הפצצות של מטוסים גרמניים במלחמת העולם השנייה, שניסו לפגוע בבתי הזיקוק ובנמל חיפה, כשמשפחתו התגוררה ברחוב בצלאל 26 בחיפה. המקלט של המשפחה היה עשוי מספסלים בקומת הקרקע, שהוסתרו על ידי ערימות של שקי חול. בהט מציין ש "במהלך ההפצצות היו מביני דבר מבין הדיירים שהסבירו לנו מה קורה מסביב. אמנם אנשים אלה היו לבושים בפיג׳מות, אבל ידעו להבדיל בין ההתפוצצויות של פצצות האויב לבין רעשי הפגזים שנורו על ידי תותחי הבריטים שהוצבו על הכרמל".
הוא לא ישכח לעולם כיצד בבוקר של קיץ של 1940, בהיותו בן חמש בלבד, הופצצה קרית חיים מהאוויר על ידי חיל האוויר האיטלקי. "פצצה אחת נפלה על מיכל דלק בריטי, לא רחוק מרחוב ה׳, בו גרה משפחתי באותה עת, וכתוצאה מכך הוחשך כל האזור על ידי המוני פתיתי מתכת, חלקיקים זעירים שהאפירו והשחירו את פני השמים. אמי נכנסה בבהלה לחדר שבו שכבתי במיטת התינוקות שלי, חולה באחת ממחלות הילדות. המקלט שאליו רצו אחי בנימין ואמי כשאני בזרועותיה היה בור עמוק בתוך החול. תקרת הבור נתמכה על ראשיהן של שתי שורות עמודי עץ זקופים, שיצרו את שני קירות המקלט ותמכו בגג המקלט שהיה עשוי מגזעי עץ שכובים, שמעליהם הייתה ערימת חול. לאורך שני הקירות עמדו ספסלי עץ, שעל אחד מהם הושיבה אותי אמי. היא ישבה לצדי והושיבה לידי את אחי בנימין. שניהם ניחמו אותי שזה עוד מעט יעבור. פחדתי לצאת מהמקלט ואחי התגרה בי וכינה אותי פחדן. אמי נאלצה לחזור הביתה כדי להמשיך בעבודות הבית, והוא נשאר לשמור עליי במקלט. אבי עבד בחיפה באותו הזמן. לא היה לנו טלפון, אבל היה מי שהרגיע אותו והעביר לידיעתו שאצלנו הכל בסדר בקרית חיים. אז נוסף למשחקי הילדים שלנו משחק חדש. על החולות שהקיפו את בתי השכונה נפל לאיטו ’שלג’ מסוג חדש, העשוי פתיתי מתכת זעירים שלפני ההפצצה היו קירותיו ותקרתו של מיכל הדלק הבריטי, שחוסל על ידי חיל האוויר האיטלקי. עבורנו הם שימשו תחליף לבולים ועשינו איתם ’החלפות’ בינינו".
לרכישת הספר "שקר הנכבה" מאת פרופ’ דב בהט (בהוצאת ארגמן מיטב):
https://www.e-vrit.co.il/Product/27934/%D7%A9%D7%A7%D7%A8_%D7%94%D7%A0%D7%9B%D7%91%D7%94
