שלום רב,

אני רוצה לברך את אלה הנוקטים בגישה יזומה לבריאותם. אכילת מזונות מסוימים יכולה, למעשה, להגביר את הסיכון לסוגי סרטן מסוימים.

עם זאת, מוצרי סויה אינם אחד מהם. ולמעשה, מחקרים מראים שמוצרי סויה יכולים להפחית את הסיכון לסרטן השד ואת הסיכוי להישנות.

הקשר בין סויה לסרטן השד הוא נושא שנחקר רבות בשנים האחרונות, וחשוב להבחין בין מיתוסים לעובדות מדעיות:

✅ מה באמת קורה שם?

1. סויה מכילה פיטואסטרוגנים – סויה עשירה באיזופלבונים – פיטואסטרוגנים, שהם תרכובות מהצומח הדומות לאסטרוגן האנושי, אך הרבה יותר חלשות. לכן, בעבר חששו שהם עלולים "להזין" סרטן שד הרגיש לאסטרוגן. אבל...
2. מחקרים עדכניים לא תומכים בפחד הזה

מחקר לדוגמה:

Zhang FF et al., "Dietary isoflavone intake and all-cause mortality in breast cancer survivors: the Breast Cancer Family Registry."
פורסם ב- Cancer, 2017.

מה בדקו?

חוקרים ניתחו מידע מיותר מ-6,000 נשים שחלו בסרטן שד, ובדקו האם צריכת סויה (איזופלבונים) השפיעה על שיעורי התמותה מהמחלה.

ממצאים מרכזיים:

• נשים עם צריכה גבוהה של סויה (יותר מ-1.5 מ"ג איזופלבונים ליום) היו בעלות סיכון תמותה נמוך יותר ב-21% לעומת נשים עם צריכה נמוכה.
• אפקט ההגנה היה בולט יותר בקרב נשים שלא קיבלו טיפול הורמונלי (טמוקסיפן)
• לא נמצא קשר בין צריכת סויה לבין סיכון מוגבר לחזרת הסרטן – להפך, נטיית הסיכון הייתה דווקא הפוכה.

רוב המחקרים האפידמיולוגיים, בעיקר באסיה (שבה צריכת הסויה גבוהה), מצביעים דווקא על השפעה מגִנה של סויה:

• הפחתת הסיכון לחלות בסרטן שד.
• שיפור הפרוגנוזה (התחזית הרפואית) בקרב נשים שכבר אובחנו.
• הפחתת תופעות לוואי של טיפולים הורמונליים (למשל גלי חום).

3. ההבדל בין סויה טבעית לתוספים

• מזונות סויה טבעיים (כמו טופו, אדממה, טמפה, משקה סויה ללא תוספות) נחשבים בטוחים ואף מועילים.
• תוספי איזופלבונים מרוכזים – עליהם יש יותר מחלוקת, ובמקרים מסוימים לא מומלצים למי שיש לה היסטוריה של סרטן שד הורמונלי.

4. כמות וסוג

המפתח הוא מידתיות: 1–2 מנות של סויה ביום (לדוגמה: חצי כוס טופו או כוס חלב סויה) נחשבות בטוחות ואף בריאות.

בשורה התחתונה:

• סויה לא מגבירה סיכון לסרטן שד.
• סויה עשויה להגן ולעזור לנשים שמתמודדות עם המחלה או בטיפול מניעתי.
• כדאי להעדיף סויה לא מעובדת ולא מרוכזת
  
  
  

  לוסי רבין

  נטורופתית ND ומאמנת לאורח חיים בריא
       היוטיוב שלי    האתר שלי

0585430091

יש לכם עוד שאלות ללוסי רבין, נטורופתית? כנסו!

לתכתובת עם המומחה בוואטסאפ - כנסו!

0585430092 המיניסייט שלי

שלום ריקי,

ייפוי כוח מתמשך הוא מסמך רב עוצמה וגמיש, שנועד לשרת את רצונכם גם במצבי אי-כשירות עתידיים. ככזה, הוא מבין שרצונות וצרכים יכולים להשתנות עם הזמן. לכן, החוק מאפשר בקלות יחסית לעדכן או לבטל אותו, כל עוד אתם כשירים לעשות זאת.

חשוב לזכור: היכולת לעדכן או לבטל ייפוי כוח מתמשך קיימת רק כל עוד הממנה (אתם) כשיר/ה ומסוגל/ה להבין את משמעות הפעולה. ברגע שאדם הוכר כבלתי כשיר, ייפוי הכוח המתמשך נכנס לתוקף (אם טרם נכנס), ולא ניתן עוד לשנותו או לבטלו על ידי הממנה.

מתי ניתן לעדכן או לבטל?

• כל עוד אתם כשירים: ניתן לעדכן או לבטל ייפוי כוח מתמשך בכל עת, וללא הגבלה של זמן, כל עוד אתם מבינים את המשמעות של הפעולה שאתם מבצעים. אין צורך להצדיק את ההחלטה או לקבל אישור כלשהו.

איך ניתן לעדכן או לבטל?

התהליך לעדכון או ביטול ייפוי כוח מתמשך חייב להתבצע באופן רשמי ומסודר, בדומה לתהליך עריכת ייפוי הכוח המקורי:

א. עדכון ייפוי כוח מתמשך:

אם אתם מעוניינים לשנות פרטים בייפוי כוח מתמשך קיים (למשל, להחליף מיופה כוח, לשנות סמכויות, להוסיף הנחיות), עליכם לפעול באחת מהדרכים הבאות:

1. עריכת ייפוי כוח מתמשך חדש:

   • זוהי הדרך הנפוצה והמומלצת ביותר לביצוע שינויים מהותיים.

   • הליך זה כולל פנייה לעורך דין מוסמך (שעבר הכשרה לעריכת ייפוי כוח מתמשך).

   • בייפוי הכוח החדש יש לציין במפורש כי הוא מבטל כל ייפוי כוח מתמשך קודם.

   • לאחר עריכת המסמך החדש וחתימתו, עורך הדין יגיש אותו לרישום במאגר הייפוי כוח מתמשכים של האפוטרופוס הכללי, והוא יחליף למעשה את המסמך הקודם.

2. עריכת "הודעת שינוי" (במקרים מסוימים):

   • לשינויים קלים וטכניים יחסית (לדוגמה, שינוי כתובת מיופה כוח, שינוי טלפון).

   • גם הודעת שינוי צריכה להיחתם בפני עורך דין מוסמך ולהירשם במאגר האפוטרופוס הכללי. עם זאת, במרבית המקרים, עריכת ייפוי כוח חדש וברור עדיפה למניעת אי-בהירויות עתידיות.

ב. ביטול ייפוי כוח מתמשך:

אם אתם מעוניינים לבטל לחלוטין ייפוי כוח מתמשך, עליכם:

1. לחתום על "הודעת ביטול":

   • הודעה זו צריכה להיות בכתב, בחתמכם, ובנוכחות עורך דין מוסמך שחתום גם הוא על ההודעה ומאשר שאתם מבינים את משמעות הביטול.

   • בהודעה זו אתם מצהירים כי אתם מבטלים את ייפוי הכוח המתמשך הספציפי.

2. למסור את הודעת הביטול למיופה/י הכוח:

   • עליכם לוודא שמיופה/י הכוח קיבל/ו את הודעת הביטול. מומלץ לעשות זאת בדרך שמשאירה תיעוד (למשל, מכתב רשום עם אישור מסירה, או חתימה על קבלת הודעת הביטול).

3. להגיש את הודעת הביטול לרישום אצל האפוטרופוס הכללי:

   • חשוב מאוד שהביטול יירשם במאגר, על מנת שהמידע יהיה זמין ועדכני לכל הגורמים הרלוונטיים, ובמיוחד אם וכאשר ייפוי הכוח היה אמור להיכנס לתוקף. 

נקודות חשובות נוספות:

• שקיפות עם מיופה הכוח: מומלץ מאוד ליידע את מיופה הכוח על כל שינוי או ביטול שאתם מבצעים. תקשורת פתוחה מונעת אי-הבנות ובעיות בעתיד.

• רישום אצל האפוטרופוס הכללי: כל עדכון או ביטול חייב להירשם במאגר ייפויי הכוח המתמשכים של האפוטרופוס הכללי. זו הדרך היחידה לוודא שהמסמך העדכני או הביטול יהיו בעלי תוקף משפטי ויחייבו את הגורמים הרלוונטיים (בנקים, מוסדות רפואיים וכדומה).

• ייעוץ משפטי: תמיד מומלץ לקיים את תהליך העדכון או הביטול בליווי עורך דין המתמחה בתחום, על מנת לוודא שהפעולה מתבצעת באופן תקין, חוקי, ומשקפת את רצונכם המלא בצורה ברורה.

בברכה,
עו"ד סתיו כהן.

0547745264

יש לכם עוד שאלות לדיני משפחה ונזקי גוף, עו”ד סתיו כהן? כנסו!

לתכתובת עם המומחה בוואטסאפ - כנסו!

054-7745264 stavadv@gmail.com

שלום גידי ותמר,

ההבדל בין ייפוי כוח רפואי להנחיות רפואיות מקדימות הוא נושא חשוב שעשוי לבלבל רבים, אך הבנתו קריטית לתכנון נכון של עתידכם הרפואי. למעשה, שני הכלים האלו משלימים זה את זה, ולעיתים קרובות מומלץ להשתמש בשניהם יחד.

הנה ההסבר המפורט:

1. הנחיות רפואיות מקדימות (או "צוואה בחיים")

• מה זה? זהו מסמך שבו אתם, בעודכם צלולים וכשירים, מפרטים במפורש אילו טיפולים רפואיים אתם רוצים לקבל או לא רוצים לקבל בעתיד, במצב שבו תהיו "חולה הנוטה למות" ואינכם מסוגלים להביע את רצונכם.

• התמקדות: מתמקד בטיפולים ספציפיים, לרוב במצבי סוף חיים (לדוגמה, האם ברצונכם שיבוצעו פעולות החייאה, הארכת חיים מלאכותית, חיבור למכשירי הנשמה, הזנה תוך-ורידית וכדומה).

• היקף: עוסק אך ורק בטיפולים רפואיים, ואין לו כל קשר לענייני רכוש, כספים או עניינים אישיים אחרים.

• תוקף: תוקפו של המסמך הוא ל-5 שנים, וניתן להאריכו.

• עריכה: ניתן למלא טופס ייעודי (של משרד הבריאות) בליווי רופא או אחות מוסמכת. אין חובה לעורך דין לצורך תוקפו של המסמך (אך ניתן בהחלט להיעזר בו להבנה וניסוח מדויק).

• כניסה לתוקף: נכנס לתוקף כאשר נקבע שאדם הוא "חולה הנוטה למות" (מחלה חשוכת מרפא עם תוחלת חיים משוערת של עד 6 חודשים), והוא אינו כשיר להביע את רצונו.

2. ייפוי כוח רפואי (לרוב, כחלק מייפוי כוח מתמשך, או במסגרת חוק החולה הנוטה למות)

• מה זה? זהו מסמך שבו אתם ממנים אדם ספציפי (או כמה אנשים) - "מיופה כוח" - שיהיה מוסמך לקבל החלטות רפואיות בשמכם, במצב שבו לא תהיו מסוגלים לקבל החלטות בעצמכם (גם אם אינכם מוגדרים "חולה הנוטה למות").

• התמקדות: מעביר את הסמכות לקבל החלטות לאדם אחר, שיוכל להפעיל שיקול דעת בהתאם למצב הרפואי המשתנה ולרצונותיכם (כפי שהובעו בפניו, או בהתאם להנחיות מקדימות כלליות).

• היקף:

  • כחלק מייפוי כוח מתמשך: ייפוי כוח מתמשך יכול לכלול סעיפים ספציפיים לענייני בריאות, בנוסף לענייני רכוש ועניינים אישיים (מגורים, רווחה). במקרה כזה, הוא מכסה מגוון רחב יותר של מצבים רפואיים, לאו דווקא סוף חיים.

  • לפי חוק החולה הנוטה למות: ניתן למנות מיופה כוח ספציפי רק לענייני טיפול בחולה הנוטה למות.

• תוקף: ייפוי כוח מתמשך (כולל החלק הרפואי שבו) תקף כל עוד לא בוטל, או עד פטירת הממנה, ונרשם אצל האפוטרופוס הכללי. ייפוי כוח רפואי לפי חוק החולה הנוטה למות תקף ל-5 שנים.

• עריכה:

  • לרוב, ייפוי כוח רפואי כללי (כחלק מייפוי כוח מתמשך) דורש עורך דין שעבר הכשרה ספציפית לכך.

  • ייפוי כוח למתן הנחיות רפואיות לחולה הנוטה למות (הטופס המקוצר במשרד הבריאות) אינו דורש עו"ד, אלא חתימת שני עדים שאינם קרובי משפחה בעלי אינטרס כלכלי.

• כניסה לתוקף: נכנס לתוקף כאשר רופא קובע שאינכם כשירים לקבל החלטות בעצמכם לגבי הטיפול הרפואי, בין אם אתם חולים סופניים ובין אם לאו.

טבלה מסכמת: הנחיות רפואיות מקדימות מול ייפוי כוח רפואי

למה לשלב ביניהם? הנחיות רפואיות מקדימות מאפשרות לכם להביע רצון ספציפי לגבי טיפולים מסוימים. ייפוי כוח רפואי (בפרט כחלק ממתמשך) מאפשר גמישות - אדם שאתם סומכים עליו יכול לקבל החלטות במצבים רפואיים שונים, גם כאלה שלא צפיתם, בהתאם לערכים ולרצונות שלכם. השילוב מבטיח שגם תהיה הכוונה ברורה מצדכם, וגם יהיה אדם מוסמך שיפעל עבורכם במצבים לא צפויים.

בברכה,
עו"ד סתיו כהן

0547745264

יש לכם עוד שאלות לדיני משפחה ונזקי גוף, עו”ד סתיו כהן? כנסו!

לתכתובת עם המומחה בוואטסאפ - כנסו!

054-7745264 stavadv@gmail.com

שלום מורן,

כשמעניקים ייפוי כוח, בין אם כללי, ספציפי או מתמשך, הגדרת הסמכויות היא הדבר החשוב ביותר. הסמכויות המוענקות חייבות להיות מפורטות, ברורות וחד משמעיות במסמך ייפוי הכוח עצמו. כל סמכות שלא פורטה במפורש, לא תהיה נתונה למיופה הכוח.

הנה פירוט של תחומי הסמכות העיקריים שניתן להעניק למיופה כוח:

1. סמכויות בתחום ענייני הרכוש (כספים ונכסים):

אלו הסמכויות הקשורות לניהול נכסים וכספים של הממנה.

• ניהול חשבונות בנק:

  • גישה לחשבונות בנק, משיכת כספים, הפקדת כספים.

  • העברות כספים בין חשבונות או לצדדים שלישיים.

  • ביצוע תשלומים שוטפים (שכר דירה, חשבונות, משכנתא).

  • הוצאת כרטיסי אשראי ושימוש בהם.

  • סגירת/פתיחת חשבונות.

• ניהול השקעות:

  • קבלת החלטות השקעה (קנייה/מכירה של ניירות ערך, קרנות נאמנות, פוליסות חיסכון).

  • ייצוג מול יועצי השקעות ובתי השקעות.

  • פתיחת וסגירת חשבונות השקעה.

• ניהול נדל"ן:

  • קנייה, מכירה, השכרה או השכרת נכסי נדל"ן.

  • חתימה על חוזי מכירה/רכישה/שכירות.

  • טיפול במיסוי מקרקעין.

  • ביצוע שיפוצים או תיקונים בנכסים.

  • גביית שכר דירה.

• טיפול בנכסים אחרים:

  • ניהול עסקים (אם הממנה בעל עסק).

  • טיפול בקניין רוחני, רכבים, יצירות אמנות וכו'.

  • טיפול בקבלת כספים מביטוחים, פנסיות, קופות גמל, קרנות השתלמות.

• ייצוג מול רשויות:

  • טיפול בענייני מס הכנסה, מע"מ, ביטוח לאומי, רשויות מקומיות.

  • קבלת קצבאות וזכויות.

2. סמכויות בתחום ענייני הגוף והבריאות (בייפוי כוח מתמשך):

אלו הסמכויות הקשורות לבריאותו הפיזית והנפשית של הממנה.

• קבלת החלטות רפואיות:

  • הסכמה או סירוב לטיפולים רפואיים, ניתוחים, בדיקות.

  • בחירת מוסדות רפואיים (בתי חולים, בתי אבות, מרכזי שיקום).

  • קבלת מידע רפואי (עיון בתיקים רפואיים).

  • החלטות לגבי תרופות.

  • חשוב מאוד: ייפוי כוח מתמשך לענייני רפואה אינו זהה להנחיות רפואיות מקדימות לפי חוק החולה הנוטה למות. המסמכים יכולים להשלים זה את זה.

3. סמכויות בתחום עניינים אישיים (בייפוי כוח מתמשך):

אלו הסמכויות הקשורות לאורח חייו, רווחתו האישית וניהול ענייניו השוטפים של הממנה.

• מקום מגורים:

  • קביעה היכן יתגורר הממנה (בבית, בדיור מוגן, בבית אבות).

• ניהול משק בית:

  • העסקת עובדים לעזרה בבית (מטפלים, עוזרות).

  • דאגה לסיפוק צרכים יומיומיים (אוכל, ניקיון).

• פעילויות חברתיות ופנאי:

  • קבלת החלטות לגבי פעילויות פנאי וחברתיות.

• חינוך והשכלה: (אם רלוונטי, לדוגמה, אם הממנה תלמיד או סטודנט).

• טיפול בילדים קטינים או אחרים: (אם הממנה אחראי על מישהו).

• העסקת עורכי דין, רואי חשבון ויועצים אחרים:

  • לצורך ניהול ענייני הממנה.

דגשים חשובים לגבי הסמכויות:

• פירוט ספציפי: ככל שהסמכויות מפורטות יותר במסמך, כך גדל הביטחון המשפטי ונמנעים סכסוכים. ניסוח כללי מדי עלול להוביל לפרשנויות שונות.

• סמכויות הדורשות ייפוי כוח ספציפי/מיוחד: ישנן פעולות מסוימות הדורשות ציון מפורש או ייפוי כוח מיוחד נפרד, גם בתוך ייפוי כוח מתמשך. לדוגמה:

  • מתן מתנות או תרומות בסכומים משמעותיים.

  • ביצוע עסקאות במקרקעין.

  • לקיחת הלוואות.

  • פעולות בניגוד עניינים (למשל, מיופה כוח שמוכר נכס למיופה הכוח עצמו).

• הגבלות על סמכויות: ניתן גם להגביל את סמכויות מיופה הכוח, למשל, לקבוע סכום מקסימלי לעסקאות מסוימות או לדרוש הסכמה של אדם מיודע לפעולות מסוימות.

• נאמנות וחובות: מיופה הכוח פועל כנאמן של הממנה. הוא מחויב לפעול ביושר, בתום לב, לטובת הממנה בלבד, ובהתאם לרצונותיו והנחיותיו המקדימות (כפי שפורטו בייפוי הכוח).

לכן, כשאתם שוקלים לערוך ייפוי כוח, ובמיוחד ייפוי כוח מתמשך, חשוב מאוד לשבת עם עורך דין המתמחה בתחום ולדון לעומק בכל סמכות וסמכות, כדי לוודא שהמסמך משקף במדויק את רצונכם ומגן עליכם ועל האינטרסים שלכם.

בברכה,
עו"ד סתיו כהן

0547745264

יש לכם עוד שאלות לדיני משפחה ונזקי גוף, עו”ד סתיו כהן? כנסו!

לתכתובת עם המומחה בוואטסאפ - כנסו!

054-7745264 stavadv@gmail.com

שלום אריקה,

שיעור הסיכון לאירוע לב חוזר (התקף לב שני או אירוע קרדיווסקולרי אחר) משתנה מאוד מאדם לאדם ותלוי בגורמים רבים. אין מספר אחד קבוע, אך ניתן להציג הערכות וקריטריונים המשפיעים על הסיכון:

הערכות כלליות לסיכון לאירוע לב חוזר:

• שנה ראשונה לאחר ההתקף: הסיכון הוא הגבוה ביותר בשנה הראשונה לאחר התקף הלב הראשון, ובמיוחד בשבועות ובחודשים הראשונים לאחר השחרור מבית החולים. חלק מהמחקרים מצביעים על כך שכ-10% מכלל מטופלי התקף לב נמצאים בסיכון לאירוע חוזר בשנה שלאחר מכן. מחקרים מסוימים אף מראים סיכון של כ-3.8% להתקף לב חוזר בתוך שנה.

• טווח בינוני וארוך: כ-1 מתוך 5 אנשים שעברו התקף לב יאושפזו שוב בבית החולים בשל אירוע לב שני בתוך חמש שנים.

חשוב לציין כי השיפורים בטיפול רפואי (כמו צנתורים, תרופות חדשות ושיקום לב) הפחיתו משמעותית את שיעורי התמותה והתחלואה לאחר התקף לב, אך הסיכון נשאר משמעותי.

גורמים המשפיעים על שיעור הסיכון:

הסיכון לאירוע לב חוזר מושפע ממגוון גורמים, חלקם ניתנים לשינוי וחלקם לא:

1. גורמים שאינם ניתנים לשינוי: * גיל: הסיכון עולה עם הגיל. * מין: קיימים הבדלים בסיכון ובתסמינים בין גברים לנשים. * היסטוריה משפחתית: נטייה משפחתית למחלות לב מגבירה את הסיכון. * מספר וסוג אירועי לב קודמים: מי שעבר יותר מאירוע אחד, או אירועים ספציפיים (כמו התקף לב עם פגיעה משמעותית בשריר הלב), נמצא בסיכון גבוה יותר. * תפקוד הלב הנותר: כושר השאיבה של הלב (מדד ה-LVEF) לאחר ההתקף הראשון - ככל שתפקוד הלב ירוד יותר, הסיכון עולה. * מחלות רקע: נוכחות של מחלות כמו אי ספיקת כליות, פרפור פרוזדורים או אי ספיקת לב.

2. גורמים הניתנים לשינוי (גורמי סיכון עיקריים שצריך לנהל באגרסיביות): * עישון: זהו גורם הסיכון המשמעותי ביותר שניתן למניעה. הפסקת עישון מפחיתה את הסיכון באופן דרמטי. * לחץ דם גבוה (יתר לחץ דם): ניהול ובקרה קפדניים של לחץ הדם חיוניים. * כולסטרול גבוה (דיסליפידמיה): במיוחד כולסטרול LDL "רע". נדרש לרוב טיפול תרופתי ושינוי תזונה. * סוכרת: איזון רמות הסוכר בדם הוא קריטי למניעת נזק נוסף לכלי הדם. * השמנת יתר ועודף משקל: ירידה במשקל, אפילו מתונה, מפחיתה עומס על הלב ומשפרת גורמי סיכון נוספים. * חוסר פעילות גופנית: פעילות גופנית סדירה משפרת את בריאות הלב וכלי הדם. * תזונה לא בריאה: תזונה עשירה בשומנים רוויים, סוכר ומלח מעלה את הסיכון. * לחץ נפשי ודיכאון: מצבים אלו עלולים להשפיע לרעה על בריאות הלב ולהעלות את הסיכון. יש חשיבות לניהול סטרס וטיפול בדיכאון. * היענות לטיפול תרופתי: אי לקיחת תרופות כפי שנקבע על ידי הרופא, או הפסקתן ללא ייעוץ, מעלה באופן משמעותי את הסיכון לאירוע חוזר. * אי השתתפות בשיקום לב: תוכניות שיקום לב מספקות מסגרת תומכת לשינוי אורח חיים וניהול סיכונים.

הדרך להפחתת הסיכון:

החדשות הטובות הן שעל ידי הקפדה על מניעה שניונית (פעולות הנעשות לאחר אירוע לב ראשון כדי למנוע אירועים נוספים), ניתן להפחית משמעותית את שיעור הסיכון. אלו כוללים:

• לקיחה קבועה ומדויקת של תרופות (כמו אספירין, סטטינים, חוסמי בטא, תרופות ללחץ דם ועוד).

• אימוץ אורח חיים בריא: תזונה ים-תיכונית, פעילות גופנית סדירה, הפסקת עישון, שמירה על משקל תקין.

• מעקב רפואי קבוע: ביקורות אצל קרדיולוג, ניטור לחץ דם, סוכר וכולסטרול.

• שיקום לב: השתתפות בתוכניות שיקום לב מפחיתה את הסיכון לאירועים חוזרים ומשפרת את איכות החיים.

בברכה,
ד"ר איליה.

האתר שלי    הפייסבוק שלי

0586315508

יש לכם עוד שאלות למרפאת הלב, ד”ר איליה ליטובצ`יק, קרדיולוג, מצנתר בכיר? כנסו!

לתכתובת עם המומחה בוואטסאפ - כנסו!