שלום מיקי,
הכלל הבסיסי הוא שאין סתירה מהותית ביניהם, מכיוון שהם פועלים במישורים שונים ואינם חופפים מבחינת זמן:
| המסמכים | עניינם | זמן תחולה | פתרון ההתנגשות (הכלל הקובע) |
| ייפוי כוח מתמשך | ניהול רכוש בזמן שהממנה חי אך אינו כשיר. | מיום הפעלת הייכ"מ ועד יום המוות. | הוראות ייפוי הכוח גוברות (בזמן חייו של הממנה). מיופה הכוח מוסמך לפעול על פי ההוראות המפורטות בייכ"מ, גם אם פעולה זו משנה את הרכוש שצוין בצוואה. |
| צוואה | חלוקת הרכוש של המצווה. | לאחר מותו של המצווה. | הצוואה קובעת כיצד יחולק העיזבון הנותר לאחר מות המצווה. |
דוגמה: אם ייפוי הכוח מתיר למיופה הכוח למכור דירה כדי לממן טיפול רפואי יקר (בזמן שהממנה חי), והצוואה קובעת כי דירה זו תעבור לבן מסוים – מיופה הכוח רשאי למכור את הדירה. הצוואה תחול רק על הכסף שנותר מהמכירה, או על רכוש אחר שנותר בעיזבון.
הסכם ממון תקף הוא מסמך משפטי בעל תוקף חזק במיוחד, שכן הוא אושר על ידי בית משפט או רשם, ונועד להסדיר זכויות רכוש הדדיות בין בני זוג.
ייפוי כוח מתמשך: נועד להסדיר את רצון הממנה כלפי צדדים שלישיים (בנקים, בתי חולים) וכלפי מיופה הכוח.
הסכם ממון: נועד להסדיר את היחסים הרכושיים בין בני הזוג בלבד.
הכלל הקובע: הוראות הסכם הממון גוברות על הוראות ייפוי כוח מתמשך, במיוחד אם הוראות ייפוי הכוח סותרות באופן ישיר את זכויות הצד השני בהסכם הממון.
דוגמה: אם הסכם ממון קובע שרכוש מסוים שייך לאישה, והייכ"מ קובע שמיופה הכוח (שאינו האישה) רשאי למכור רכוש זה לטובת הממנה – מיופה הכוח אינו יכול לבצע מכירה שתפגע בזכויותיה הקנייניות של האישה על פי ההסכם המאושר. הזכות הקניינית המעוגנת בהסכם הממון היא חזקה יותר מסמכות הניהול של מיופה הכוח.
ייכ"מ מול צוואה: הייכ"מ קובע מי מנהל את הרכוש בחיים, והצוואה קובעת מי מקבל את מה שנותר במוות. אין סתירה מהותית.
ייכ"מ מול הסכם ממון: הסכם ממון גובר ככל שהוראות הייכ"מ פוגעות בזכות רכוש של בן הזוג המעוגנת בהסכם.
המלצה: יש לוודא כי כל המסמכים – ייפוי כוח מתמשך, צוואה והסכם ממון – נערכים בתיאום מלא ומצוינים בהם באופן הדדי סעיפי הפניה וההסכמה למניעת עמימות משפטית עתידית.
בברכה,
עו"ד שי ללוש.
0522799565