פרשות מטות מסעי תשע”ח
אנו בעיצומם של שלושת השבועות שמתחילות בשבעה עשר בתמוז ומסתיימות בצום תשעה באב. יום אבל לאומי המסמל חורבן בתי המקדש.(וכבר בתל אביב רוצים לבטלו)
אנו בעיצומם של שלושת השבועות שמתחילות בשבעה עשר בתמוז ומסתיימות בצום תשעה באב. יום אבל לאומי המסמל חורבן בתי המקדש.(וכבר בתל אביב רוצים לבטלו)
כמו תחנות בחיים יש גם שלבים בלוח השנה שחולפים בין שמחה לעצב. לקראת סיום חומש במדבר אנו לומדים על פטירתם של מרים ואהרון הכהן. כאשר בניגוד לטבע האנושי, לא מתכוננים למיתתם אלא נפטרים בפתאומיות.
על מרים נאמר : ויבואו בני ישראל כל העדה מדבר צין בחודש הראשון... ותמות שם מרים ותקבר שם" כעבור מספר חודשים מגיע יומו של אהרון ונאמר שהקב"ה ציוה את משה לקחת את אחיו ולעלות אל הור- ההר ושם התבצעו חילופי תפקידים בינו לבין בנו אלעזר ורק כאשר חזרו משה ואלעזר, בלי אהרון הבינו בני ישראל שאהרון נפטר, ובהמשך כתוב: "ויבכו את אהרון שלושים יום כל בית ישראל" ואהרון הוא היחיד שהתורה מציינת את יום פטירתו שהיה בחודש החמישי באחד לחודש . הוא ראש חודש אב שיחול השבוע.גם למשה לא הייתה הכנה אלא צו אלוקי לעלות על ההר ולמות שם וגם עליו נאמר:"ויבכו בני ישראל את משה... שלושים יום"
חז"ל הבחינו בשינוי לעומת אהרון שנאמר: "כל בית ישראל" ומכאן הסיקו מסקנה שעל אהרון בכו יותר כי הוא היה אוהב שלום ורודף שלום.
( חלק מהדרשה שנאמרה ב"שבעה" לגיסי היקר יוסי גורן ז"ל)
