חצי עוגה ושירה - ביקורת על ספר הביכורים של דינה דלבר

את ספר ביכוריה של דינה דלבר "חצי עוגה ושירה" קראתי בפעימה אחת. דינה, המתמודדת שנים רבות עם הידרדרות בראייה ובשמיעה, כותבת מגיל צעיר ומאז פרסמה שירים, סיפורים והגיגים בעיתוני ילדים, נוער ומבוגרים, וכן באתרי אינטרנט. על אף  קשייה הפיזיים ניתן למצוא בשיריה מין ההומור המעורר פרץ השראה ואופטימיות מרנינה. כך, באחד מהשירים מדמה דינה את כלב ההנחייה לחתנה. כמו כן, משלבת רבדים מחיי היום יום הנוגעים לכולנו ומתבלת אותם בשנינות. ניתן לראות זאת בשירה "והרי תמונת החתן- כלה" האופיינית לחשיפת היתר המאפיינת את ימינו אנו, שם משוררת דינה על חתונתה הקרבה עם ארוסה (הלוא הוא הכלב). גם בשירה "אופנה style  אופנה" ניתן למצוא מן ההומור הבוחן את השינויים הקיימים בין המינים עד כדי התבלבלות בין השניים ("ואם יושב לו זוג ביחד קשה כבר להבחין. אם מאחור, אם מלפנים, שניהם דומים – פחד"). בשיריה ניתן לגלות גם נגיעות פוליטיות כמו גם על המצב הסוציואקונומי, אף הן מתובלות בחוש ההומור האופייני לה ("כי מי ששר ובקול רם, תמיד רחוק יגיע ואז כל עודף השכלה עלול רק להפריע", "וכך הם בביתם הקט חולמים על הארמון, שעוד מעט יזכו לרכוש בחסד הברון"). לאורך כל שיריה דינה מזכירה לנו, הקוראים, את החשיבות שבהסתכלות חיובית על אתגרי החיים, בין אם הם פיזיים ואישיים או חברתיים, ובכך גדולתו של ספר זה בעיניי