היונה משתוקקת למבול - המלצה על ספר השירה השמיני של גד קינר קיסינגר
לאחרונה יצא לאור ספר שיריו השמיני של קינר - ”היונה משתוקקת למבול”, אשר תורגם לראשונה גם לגרמנית. ספר שירים זה מורכב מאחד עשר שערים הכוללים נושאים רבים ומגוונים. להמשך קריאת ההמלצה - כנסו...
היונה משתוקקת למבול - גד קינר קיסינגר
המלצה מאת: יעל רן
גד קינר קיסינגר הוא אמן עטור כישרונות: שחקן, מתרגם, סופר, משורר, דרמטורג ופרופסור בגמלאות בחוגים לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטה העברית. שיריו תורגמו לשפות רבות וביניהם אנגלית, פורטוגזית, יוונית, צרפתית, ערבית, איטלקית. לאחרונה הוציא ספר שירים חדש - "היונה משתוקקת למבול", וחלק מהיצירות יתורגמו לראשונה גם לגרמנית.
ספר שירים זה מורכב מאחד עשר שערים הכוללים נושאים רבים ומגוונים.
כך, בשער הראשון נחשף הקורא לשירי אהבה שהיא נושנה ונרפית, אך גם מלאת יצריות ורגש ( "כמכוונת פסנתרים מיומנת את שולחת / את אצבעותיך הנבונות לכוון את המיתרים/ הנרפים של אהבתנו הנושנה", "אני חורש ומעמיק בתלמיך / במילון שלך זה מכונה הזדקנות/ ודאגה לאסיף האתמול/ לגבי זו הבטחה ליבול אהבה / גם בשנים השחונות האלה").
השער השני הנקרא "חלבה המר" עוסק ביחסיו המחוספסים עם אימו ועם אובדנה (""ואחרי שהייתה לאם המלכה/ ואני לאחד הפלכים המרוחקים/ שלעיתים שולחים אליו משלחת חקר / כדי למפות אותו, לענות גורמים חתרניים, / להטיל מיסים חדשים,/ ולנסות על גבו מגלבים רעננים- / הדיחה המחלה את אימי/ צימקה אותה לדבלה,/ כל ככה, שלא מצאתי אותה בכורסתה/ ורק את קולה/ שהפך לרך ונבלי ופרט בי / על מיתרי גיטרת משחק שבורה במחסן נפשי"). הקורא נחשף למארג יחסיהם המנוכר והקשוח, שאף המוות לא מוחק מהיכלי הזיכרון ("אמי עדיין מוטלת בקרבי / ללא קבורה / ואין בי תעצומות הנפש / של אנטיגונה להתקומם").
השער השלישי ("שדות אליסיום הסגולים") הוא אחד מהשערים המיוחדים בעיניי בספר וכולל שירים שיש בהם מגמה של היפוך. ביניהם שיר העקדה בה הנעקד הוא האב ואין בסופו אלמנט הצלה, שיר על הראייה באור שמכבידה על הנראה, שירים על ילדות וזקנה ("אין דבר המכביד על הראייה יותר מהאור. / השמש משטיחה את הכל לאחד./ מרכבתו של הליוס, בינתו של אפולון/ הן תעתוע./ כשהאור נאבק בשחור,/ אנחנו רואים את החיים / אחרי שמתו").
כבן לאם ניצולת שואה, לא בכדי שהשער הרביעי עוסק בנושא מורכב זה במחזור קצר הנקרא "לפני הכניסה למקלחות" ובו דין ודברים גם לפני אלוקים ("לפני הכניסה למקלחות/ ראיתי את אלוהים בכיסא שלידי/ מתחנן על מחלפותיו. לא עזרו לו מכתבי / ההמלצה שכתבו מעריצים בתפילותיהם/ לאורך מאות בשנים/ לא מכתב ההגנה של הצלב האדום/ לא הבולטין הלטיני של הפאפא ברומא./ שתי אבחות./ המחלפות נגזזו. אונו אבד./ כשהסטתי שוב את מבטי ימינה / הוא כבר לא היה. הפך לשקוף. / עלה בעשן, / ולא במעלות קדושים וטהורים./ רק הריח החמצמץ של השתן שהטיל/ מרוב פחד עוד עמד באוויר").
השער החמישי כולל שירים הקוצבים את זמנו ההולך ומתקצר ומכן שמו – "אנלוגי". כיאה לאדם בעשור השביעי לחייו, קינר משורר על הסופיות אך גם שב אחורה לנפתולי זכרונות ילדותו ("הו עולם עולם. מאמא תרזה המניחה על פחדינו/ את רטיות ילדינו המתוקים / בעזרה ראשונה בטרם יפנו אותנו/ למשרדים ולמפעלים/ ולשאר מחלקות חליפיות של טיפול / נמרץ / כי בתי החולים מלאים.").
בשערים השישי והשביעי "הטביעה היפה" ו"תעמולת חורף", ניתן לקרוא שירים על הארץ, וכן על ההבדל בינו לבין הדור הצעיר כמו גם על הסופיות.
השער השמיני ("אלוהים. השולחן"). הוא השער הקצר ביותר בספר ובו שירים על פילוסופיה, מיתולוגיה ודת.
שירי ארספואטיקה ניתן לקרוא בספר התשיעי ("גלישה שפה). השירה בעיניו חדה כתער, מוגשת לקוראים כ"לחם ניקודים יבש" שנתקע בגרון ומרסק. ואכן, השירה של קינר אינה מתיימרת למציאת חן בלב הקורא. כשיריו של בודלר היא מראה של מציאות מורכבת, שמציגה את האמת על שלל מורכבויותיה.
ערב ירידתו של הקובץ לדפוס הוסיף קינר את השער העשירי "אובך", הכולל שירים שנכתבו לאחר הטבח של השבעה באוקטובר. אחד מהשירים שאליו נחשפתי עוד בטרם קראתי את הספר פורסם בעמוד הפייסבוק של קינר ונקרא "שיר הרעים", שיר מצמרר שבו הוא מנהל דין ודברים עם כשלי המדינה ("החמאס ירה בהם מלפנים/ מדינה ירתה בהם בגב. הסתבר שאין צורך בבורות/ כמו בפונאר / או בבאבי יאר. / גם במישור פתוח אפשר לרצוח יהודים./ ואפילו בלי להפשיט אותם. / הם ממילא חצי ערומים"). בשער האחד העשר, האחרון במספר, ששמו כשם הספר – "היונה משתוקקת למבול", נראה כי קיימת השלמה עם תהליך ההזדקנות והמוות ובהילות בכתיבת שירים בטרם יגיע אקורד הסיום. שמו של השער מרפרר לסיפור נוח והמבול, אך בעוד ששם היונה נשלחה לבחון אם קלו המים גם כאן קינר מציג מגמה של היפוך רעיוני, שבו הוא מחכה למוות שישטוף וייקח.
קינר הוא היונה המשתוקקת למבול, בעוד שאנו הקוראים משתוקקים לשטף שירתו, שנותנת לנו מעוף לשלל עולמות. שיריו מרובי דימויים וצירופי מילים מיוחדים המתכתבים עם עולמות הטבע, הספרות והאמנות, המיתולוגיה, המקרא וההיסטוריה. הם כוללים משחקי מילים והיפוכים ("משוואה עם נאלמים, "הופכין שאין לה אבן"...). גם כאשר הם עוסקים בנושאים שגורים כמו אהבה וזוגיות הם עושים זאת באופן מיוחד ולא בנאלי ("וידיך עשו בגופי העיוור / כמקל נחייה"). כתיבתו מאופיינת בשפה גבוהה ועשירה שמישירה מבט אל עבר החיים, עיניים בעיניים, תוך התחשבנות חסרת עכבות עם הוריו, דתו, מדינתנו ואף עם עצמו. ספר שירים זה הוא כצלילה לפסוק מקראי בו ניתן לנתח כל שורה במגוון רחב של אופנים ובכל פעם לגלות אוצרות פואטיים חדשים, ומכאן כוחו, אלמותיו ויופיו.
*הספר יצא לאור בהוצאת "כתב" בעריכת חיים פסח.
לקריאת ביקורות על ספרי שירה נוספים לחצו על הלינק: עט לשירה - יעל רן
מצאו אותי גם ב-f
