אקטואליה מהפרשה: קורח תשע”ו
כמו בכל משטר דמוקרטי יש אופוזיציה לשלטון ותפקידה לבקר. אבל חשוב להדגיש שהביקורת צריכה להיות עניינית ולא אישית. והתורה מזהירה אותנו לא להיות כקורח ועדתו. אשר יצאו נגד משה בגלו
מה הם גבולות הוויכוח הציבורי? מתי צריכים להקשיב לביקורת?
כמו בכל משטר דמוקרטי יש אופוזיציה לשלטון ותפקידה לבקר. אבל חשוב להדגיש שהביקורת צריכה להיות עניינית ולא אישית. והתורה מזהירה אותנו לא להיות כקורח ועדתו. אשר יצאו נגד משה בגלוי.
השם קורח הפך להיות סמל לבעל מחלוקת אינטרסנטי ולא להוגה דעות המתווכח על עמדה זו או אמונה מסוימת.
בניגוד לדתות ואמונות אחרות אנו מעודדים את הוויכוח ורוצים לשמוע דעות שונות. אבל לאחר שהתקבלה ההלכה חייבים להישמע לה וליישר קו בהתאם.
עד היום אנו לומדים בתלמוד את המחלוקות של תלמידי בית שמאי עם בית הלל. כי מטרתם הייתה להגיע לחקר האמת. ואילו קורח ועדתו חלקו על משה ואהרון מסיבות אישיות ואנוכיות. לא האמת עמדה לנגד עיניהם אלא הרצון ליטול חלק בשלטון.מחלוקת זו נחשבת כמחלוקת לא לשם שמים ולכן לא מחזיקה מעמד. כאשר אנשים או עיתונאים מבקרים את השלטון מסיבות אישיות הם לא משכנעים את הציבור לנהור אחריהם.
משה מנסה בפרשה להתחיל סוג של גישור ואפילו מעמיד את עצמו למבחן.
הוא פונה לקורח ועדתו (כמאתיים חמישים איש) ואפילו הולך ומזמין את היריבים(דתן ואבירם) לשיחת הבהרה אבל הם מתנגדים להגיע לפגישה.
כל זה מוכיח את המניעים האישיים שלהם ."רק לא משה" הם הכריזו.
עונש לא רגיל של פתיחת האדמה את פיה ובליעתם של כל אנשי קורח משכנעת את האופוזיציה להוריד טורים. הדבר אמור ללמד את העיתונאים ואת חברי הכנסת לשמור על גבולות הביקורת ולא לרדת לפסים אישיים
