”תקווה בהופ גאפ” / המלצה חדשה לסרט משובח
כשאמי ממליצה לי לצפות בסרט או לראות דבר אמנותי כזה או אחר, אני תמיד נעתרת להמלצתה בחיוב. כך זכיתי לצפות אתמול בסרט ”תקווה בהופ גאפ”. בעלילה סה”כ רק שלוש דמויות, אך אלו מחזיקות את הצופה בקשב רב. דבר המוכיח כי תסריט טוב לא נמדד בכמות הדמויות המעורבות בו אלא באיכותן.
"תקווה בהופ גאפ" / המלצה חדשה לסרט משובח
מאת: יעל רן
כשאמי ממליצה לי לצפות בסרט או לראות דבר אמנותי כזה או אחר, אני תמיד נעתרת להמלצתה בחיוב. כך זכיתי לצפות אתמול בסרט "תקווה בהופ גאפ". בעלילה סה"כ רק שלוש דמויות, אך אלו מחזיקות את הצופה בקשב רב. דבר המוכיח כי תסריט טוב לא נמדד בכמות הדמויות המעורבות בו אלא באיכותן.
הסרט מספר את סיפורו של זוג נשוי מזה 29 שנה ואת התפרקות מערכת היחסים ביניהם, המשפיעה על כל המעורבים בדבר (לרבות בנם היחיד).הוא מרבה בדיאלוגים עמוקים, המישירים מבט חודר אל האהבה והחיים.
האב מתאר כדרך אגב מספר פעמים סיפור זוועה מתקופת הצבא, בה ננטשנו חיילים בשולי הדרך על מנת שהחזקים יכולים להמשיך בדרכם. כך, גם הוא נוטש את אשתו המוחלשת על ידו, על מנת למצוא את אושרו לצד אישה חדשה. אך גם אשתו לא מקלה ראש בדבר ועושה לו חיים קשים. כאשר מגיע זמן הגט, משווה את פרבילגיות האישה הנשואה לאישה האלמנה, ורואה בזו האחרונה יתרונות מסויימים, שלא משאירים את העיניים יבשות (I’d rather be a widow. A widow has so much more" status than a left woman. I could put flowers on your grave and remember all the good times we had and look forward to seeing you again in heaven. Reunited as they put on the gravestones").
בנם, כיאה להורים שנשואיהם מתפרקים, נע ונד בין שני הצדדים וכן בין זכרונות ילדות של הורים מאוחדים (האוחזים בו לשם משחק נענוע) לבין החיים המפורקים שמונעים ממנו אולי גם למצוא את שאהבה נפשו.
הסרט מחד, מזכיר לצופה איך אהבה סוחפת וגורמת הרבה פעמים ליצור דמות נאהבת, שאינה אלא אשליה שסופה התפוצצת כואבת. מאידך, מצוי בו גם צדה המנחם, המשתקף ביחסים הקרובים שבין אם לבנה (So if your life hurts you so much that you want to end it, I won’t stop you. Out of my love you, only just tell me. Don’t let it be a surprise. Give me time to say goodbye.-You must’ve known some sad dark times to say that to me. I can’t ask you to live for me. But we each have to carry our own burden. You’re like to explorer. You’re further down the road. You’ve gone on ahead. So if after a while you don’t go on anymore, then I’ll know that the road is too hard and for too long. I’ll know that in the end, the unhappiness wins. But if you do go on and bear it, terrible as it is, then I’ll know that however bad it gets, I can last it out because you did before me .Read less).
וכיאה לכותבת שירים, יותר מכל נגעו בי קטעי השירה השזורים בסיפור, ומוסיפים לו יופי וכאב.
הנה קטע קטן משיר של רוזטי שחתם את העלילה:
