פתיחה מבטיחה ל”צלילי סתיו”
תמיד קשה לבחור מופעים לקהל הרחב. אבל עוד יותר קשה לבחור את מופע הפתיחה. לזכותו של אלון שמידט יאמר שבחירת מופע הפתיחה היתה מקורית, צבעונית וסוחפת. שפו
פתיחה של צבע ווקאלי מוצלחת ומרתקת לפסטיבל צלילי סתיו, הייתה אתמול (ה') בערב באולם היכל התרבות העירוני, עם מופע שירי ארץ ישראל של להקת הגרובטרון.
למרות שהאולם לא מיצה את כל פוטנציאל הצופים שלו, אלו שבאו, נהנו מערב מוזיקאלי משובב נפש ובעיקר עם ביצועים ועיבודים מעניינים לשירים ישראליים מוכרים מכל הזמנים ובעיקר, מכל הסגנונות.
שירים שבמשך שנים נתפסו בעינינו כאיטיים ומלנכוליים, קיבלו זוויות מוזיקאליות סוערות. ההרכב המוזיקאלי כולל נגנים צעירים ומוכשרים אשר מלבד מוזיקה טובה, ידעו לתת לקהל בעיקר אוירה צלילית שהקפיצה רבים מהם אל מחוץ לכורסה במרופדת.
דקות ספורות מתחילת המופע כבר נמצאו רבים מהקהל למרגלות הבמה כשהם רוקדים כאילו היו במועדון לילה, ולא בהיכל תרבות "מכובד".
עיצוב במה שכלל חזית עם עששיות וחבילות חציר וברקע, מאחורי הלהקה לוחות של חבלי אור צפופים שיצרו, בעיני לפחות, תחושה של תנורי חימום ענקיים, או אולי אורות של לונה פארק ענק, ארזו את המופע מכל צדדיו.
תכנון התאורה היה מוקפד, מקצועי ובעיקר בוצע באופן שבו התאורה היתה חלק בלתי נפרד מהמופע כולו, תוך שהיא מסייעת במקצועיות רבה ליצירת האווירה המתאימה לכל שיר ושיר.
וכמובן, זמר הלהקה, שיצר ערב של שיחה, תרתי משמע, עם הקהל, סחף אותו ובסופו של ערב כמעט ואיבד את קולו. המעט שעוד נותר לו בסוף המופע, הספיק להדרן נרחב ומכובד שהחזיק את הקהל הן בכיסאות ובעיקר למרגלות הבמה, לעוד דקות ארוכות של כיף והנאה.
עוד בטרם נדמו צלילי הגרובטרון בתוך האולם הגדול, כבר החל במבואה לאולם ערב ג'אז עם הזמרת גילדה. הרכב ג'אז קלאסי של קלידים, תופים, קונטרבס וכמובן- סקסופון, ליווה את הזמרת בקלאסיקות ג'אז לבן ושחור.
מופע הג'אז התחבר באופן כמעט מושלם עם מופע הגרובטרון והקהל שיצא מהאולם יכול היה להירגע ולתת לקצב הלב המוגבר להאט מעט ולעבור לאווירה רגועה יותר וצבעונית פחות תוך כדי מעבר באולם המבואה.
נקווה שהפתיח לשלושת ימי המוזיקה הללו היה סימן לבאות לסוף השבוע הזה. אבל בינתיים- דווז פוינט למארגן הפסטיבל אלון שמידט.
