רוח הרפאים של יער בן-שמן
למה תוקפים כלבי יחידת "עוקץ" עץ ביער בן-שמן? ומדוע נשבעים לוחמים מהיחידה שהם ראו אברך אדום עיניים שעה שהכלבים שלהם מתעלמים מקיומו? אגדה, או אמת, על פינה אפלה ביער בן-שמן
סוד ידוע הוא שיחידת הכלבנים של צה"ל "עוקץ" ממוקמת במתקן שסמוך למודיעין. ביחידה מאומנים ומופעלים כלבים למטרות שונות, ובהן גילוי חומרי נפץ, תקיפה ועוד. חלק ניכר מאימוני היחידה מתבצעים בסמוך לבסיס הקבע שלה- בין עצי יער בן-שמן.
אחד האתרים הקרובים ליער גימזו, משמש באופן קבוע את לוחמי היחידה וכלביהם. ליד עצי החורש, טומנים הלוחמים פתיונות לכלביהם, כמו חומרי נפץ ועוד. הכלבים נדרשים לאתר את החומר המוסלק ולהודיע על קיומו באופנים שונים. אם בישיבה ליד המקום ואם בנביחות.
באחד מאימוני הלילה שנערך לפני מספר חודשים הגיעו חוליות הכלבנים וכלביהם למקום האימון הקבוע. מתחת לאחד העצים הונח מטען חבלה. בזה אחר זה שוחררו הכלבים. אולם במקום לרוץ אל העץ שבו הוטמן המטען ולסמנו, רצו הכלבים אל העץ, ובמקום לעצור ולסמן אותו לכלבנים, הקיפו אותו בריצה והמשיכו לעץ אחר.
כולם, ללא יוצא מן הכלל עמדו ליד העץ האחר ונבחו נמרצות על גזעו, תוך שהם אינם מפסיקים לרחרח אותו ואת סביבתו הקרובה. בתחילה, הכלבנים כעסו על כלביהם והענישו אותם. אולם גם בניסיון השני העדיפו הכלבים לרוץ אל העץ המסוים הזה.
היה זה מפח נפש גדול בקרב הכלבנים שהיו משוכנעים שהכלבים פשוט "תפסו יום רע". בהמשך השבוע בוצע התרגיל בשנית. ושוב התנפלו הכלבים על העץ הלא נכון, בחמת זעם.
מכיוון שכך, עלה החשד שבמקום מוטמנת גופה או אולי חומר נפץ או סמים. כלבים שמומחיותם איתור גופות ואנשים הובאו למקום. אולם דבר לא נמצא. חפירות ובדיקות מקיפות שבוצעו סביב העץ, לא העלו דבר. גם בדיקות אחרות (מז"פ) שנערכו לזיהוי סימנים אותם מריחים הכלבים ואחרים, לא העלו דבר.
והכלבים- בשלהם: כל אימון המתבצע בחורש הזה, מסתיים במעגל נובחים סביב עץ סתמי לכאורה שלפחות עד כה, לא ידוע מה מוצאים בו הכלבים ומדוע הוא מסיח את דעתם מכל מה שאומנו לו ומריץ אותם אליו בחמת זעם ונביחות.
אם חשבתם שבכך מסתיים הסיפור, לא ולא! אחד הכלבנים שהגיע עם כלבו לאימון לילה באותה החורשה, פרש הצידה, ללא הכלב, לעשות את צרכיו. לפתע ראה לפניו אדם צעיר שנשען על עץ (כן,כן, אותו העץ המפורסם), ומביט בו. לאור הפנס שהדליק הלוחם, ראה את פני האיש ועיניו אדומות כאילו יש לו בהן שטף דם.
הכלבן פנה אליו ושאל למעשיו במקום. אולם למעט מבט ומבע עיניים אטום ואדום, לא הגיב הצעיר. לרגע חשב הכלבן שהוא הוזה. הוא התקרב אל הצעיר אדום העיניים ושאל אותו בשנית. ושוב נענה במבט אדום עיניים בלבד.
פנה הכלבן לאחור כדי לקרוא לחבריו שהתאמנו בסמוך עם כלביהם. אולם כששבו לעץ בתום שניות ספורות - נעלם הצעיר.
וגם כאן טרם תם הסיפור: אותו צעיר אדום עיניים נראה פעמים נוספות ע"י כלבני היחידה במהלך אימוניהם במקום. אלא שהכלבים שהיו עימם, שבדר"כ נוהמים ואפילו תוקפים זרים שכמותו, התעלמו לחלוטין מקיומו.
וכך, נותר אדום העיניים בגדר סיפור בלתי מוכח של לוחמי היחידה שנשבעים עד היום שהצעיר נראה על ידם. והכלבים- שממשיכים לתקוף בחמת זעם את העץ שכל החיפושים עד כה, לא העלו דבר, בו או בסמוך לו.
