פאריז, מודיעין, פאריז
שנים של צילומים בעיר וגיחות חודשיות לעיר האורות של הצלם - עורך - כתב יואל תמנליס, התחברו ל”אורות העתיד”, תערוכה לא שיגרתית כשברגעים לא מעט לא ידעת לבטח האם הנוף פריזאי או מענאבה. ערב לא שיגרתי עם אורחים לא שיגרתיים בנוסף לראש העיר הנוכחי וקודמו משה ספקטור
זאנה נסיכת "פרלמנט רולדין" נצפתה די נהנית
כחבר בפרלמנט וותיקי העיר, התרגלנו בימי שישי מידי מס’ שבועות להנחתה בוואטסאפ הקבוצתי ובו ההודעה השיגרתית של יואל תמנליס: "קפצתי לפאריז למס’ ימים". ככה סתם, כמו שאתה ואני מודיעים לחבר’ה שנתקענו אצל הקצב או עם הנכד בגן.
העיתונאי הבכיר יהורם גלילי ניראה די מרוצה
ומי שחשב שיואל תמנליס (לשעבר עורך חדשות מודיעין, וכיום כותב קבוע באתר "עיתונט מודיעין") נעלם בלי להשאיר עקבות, טעה. כבר בשעות הערב המוקדמות, דף הפייסבוק שלו מחל להתמלא אט אט בעוד תמונה ועוד תמונה: אנשים בפאריז, נופים, צילומים אורבנים ובעלי חיים, ובעצם מה לא.
אחוה מכבית: משה ספקטור ושלמה פאסי
והכל אין מה לדבר, באיכות דלעילא כשיואל הצנוע מסתפק בהענקת 2 תוארים לעצמו: הצלם הטוב ביותר מבין העיתונאים בעיר והכתב הטוב ביותר בין הצלמים. סוג של ענווה וצניעות של מי שמוציא מעדשת מצלמתו תמונות אומנות ממש.
סגן ראש העיר בן סעדון וליבני, חבר פרלמנט רולדין
אבל זה כשהוא בעיר האורות. ברוב במכריע של הזמן, במודיעין עצמה כמעט אי אפשר היה לבקר בעולם הפייסבוק המקומי מבלי להיתקל בעוד תמונה תמנליסית: נוף מענאבה, פריחה מוקדמת, גשם ראשון וכל תמונה מלמיליאן.
שחר מי און ושמעון גואטה
יואל אגב, טרח והוציא אשתקד ספר בו קובצו מיטב צילומיו כאן ובבירת צרפת והשבוע התבשרנו שיואל פיתח עשרות מתמונותיו והוזמנו אחר כבוד לבית "יד שרה" בעיר להנות מתערוכה ( "אורות העתיד") בה הוצגו עשרות התמונות בשיתופו של המנהל המתנדב של "יד שרה" בעיר, אלי רוזנברג. ותערוכה תערוכה הייתה...
יואל תמנליס מתכבד בנוכחותו של ראש העיר
ומי לא בא... כמעט ולא היו נפקדים: כל עיתונאי העיר לדורותיהם, ראש העיר לשעבר משה ספקטור שבדרך כלל בורר מאוד את נוכחותו באירועים בעיר, 2 סגניו של ראש העיר , חברי מועצה, מתנדבים, אנשי ציבור ופעילים מכל הקשת החברתית והציבורית בעיר.
אלעד שמעונוביץ והסגן מויש שלא שם לב שמצלמים אותו
לכל אלה הצטרפו חברי "פרלמנט רולדין" כמובן ואם לא די בזה, כיבד את התערוכה בנוכחתו ראש העיר חיים ביבס, שלא כהרגלו נשאר במקום למעלה משעה ונשא דברים באריכות בשבחו של יואל תמנליס ושותפיו לתערוכה. (למרות שיואל לא תמיד עושה הנחות לראיס בכתבותיו...)
גם יואל עצמו שיתף את כל הנוכחים באנקודות וסיפרורים מעולם הצילום שלו, ולסיכום, ערב נוסטלגי לא שכיח, מהנה ותרבותי. להתראות בתערוכה הבאה.
