כל מה שרציתם לדעת על גמגום
יש לקחת בחשבון גם אפשרות שהגמגום מתקיים אצל הילד כניסיון ” לתפוס תור” בין אחיו או חבריו. כי כל אימת שהוא נתקע, מתבקשים הסובבים אותו להשתתק ולתת לו במה. ואז נוצר בעצם חיזוק חיובי סמוי לגמגם
גמגום הוא דיבור הנשמע כחוסר שטף ועשוי לכלול: חזרות , לחיצות,הארכות ומאמץ בזמן הדיבור. היחס בתופעה הוא של 1:4-יותר בנים. בספרות קיימות הערכות לכך שבין 5-20% מהילדים יחוו חוסר שטף בגיל הרך בין הגילאים 2-5 . ורק ב1% הגמגום יישאר ויהפוך לכרוני. בדרך כלל הגמגום מאופיין בגליות- תופעה של החמרה והקלה( עד להעלמות) לסירוגין .
חשוב לדעת שקיימת תופעה טבעית התפתחותית של חוסר שטף, שמקורה בהתפתחות שפתית מואצת, לעומת ניסיון דל בהפקת השפה, וכמו בצוואר בקבוק, המילים " נתקעות". תופעה זו מתבטאת בד"כ בחזרות על מילים שלמות.
כאשר נצפה לחץ ומתח שרירי תוך כדי ההיתקעות, וכאשר חוסר השטף נמשך זמן רב, מומלץ להתייעץ עם קלינאית תקשורת.
כחלק מהטיפול מקבלים ההורים הדרכה, הכוללת בעיקר את הדגם של הדיבור שלהם מול הילד.מומלץ שההורים ישוחחו עם הילד בצורה איטית ורכה. וכפי שכולנו נוטים להתאים את עצמינו בדיבורינו - למאזין שלנו( מדברים לאט מול אדם מבוגר המדבר לאט/ מדברים חלש מול מאזין שהוא צרוד ומדבר חלשוכו’). כמו-כן כאשר הילד נמצא בתקופת גמגום, מתבקשים שלא לשאול את הילד שאלות רבות, לא ליצור מצבי מתח של דיבור , כמו : דיבור מול קהל, או מתן תיאורים נרחבים.
יש לקחת בחשבון גם אפשרות שהגמגום מתקיים אצל הילד כניסיון " לתפוס תור" בין אחיו או חבריו. כי כל אימת שהוא נתקע, מתבקשים הסובבים אותו להשתתק ולתת לו במה. ואז נוצר בעצם חיזוק חיובי סמוי לגמגם.
חשוב להקשיב לילד בסבלנות ולא תת לו תחושה שהדיבור שלו מהווה מקור לדאגה. גם עצירת נשימה של ההורים, או הפסקת פעילות ברגע הישמע הגמגום- נקלט אצל הילד ( הרגיש בד"כ..) ועלול לגרום להגברת המתח והחרפת הגמגום.
הטיפול מתבצע באמצעות ובליווי משחקים, סיפורים והמחשות. מטרת הטיפול היא לתת לילד חוויית שטף, הכרת הטכניקות של ההרפיה וההארכה באמצעים משחקיים ובכך למנוע ממנו את תחושת חוסר האונים שעלולה להתלוות לגמגום.
כאשר מדובר בגילאי בית ספר ומעלה, הטיפול מורכב יותר וכולל אסטרטגיות שונות, כארגז כלים שהמגמגם רוכש, וממנו הוא בוחר את הדרך המתאימה לו ביותר לשימוש ספונטני כאשר נתקע בדיבור.
במהלך הטיפול קיימת התייחסות גם רגשות המלווים לגמגום ולשיפור הדימוי העצמי כחלק חשוב מהמעטת חוסר האונים והתסכול המצטבר אצל המגמגם.
על פי רוב הטיפול מביא את המטופל לשליטה ומשפר את תפקודו , מפחית את רגעי הגמגום, ומקנה בטחון שגם אם יופיעו- תהיה לו דרך לטשטש אותם, ועצם הידיעה הזו- כבר מפחיתה מתח ומראה שיפור בשטף הדיבור