”קורל” תערוכה חדשה של קרן גלר
מה הם חיים טובים? ראויים? איך נראים יציבות ואושר? איך נראה הווה המוכן היטב לעתיד? בתערוכה החדשה של קרן גלר, האמנית שוב פורטת את הסבל והמופרכות המצויים במבנים חברתיים
מה הם חיים טובים? ראויים? איך נראים יציבות ואושר? איך נראה הווה המוכן היטב לעתיד? בתערוכה החדשה של קרן גלר, האמנית שוב פורטת את הסבל והמופרכות המצויים במבנים חברתיים. הפעם, היא מתמקדת בטקס חתונה צפון-אמריקאי וב"הום-סטייג’ינג" – ריהוט ואבזור של בתים המוצעים למכירה.
בעבודה המרכזית, המחולקת למספר סצינות, גלר פורטת לפרטיו את אורכו הבלתי נסבל של טקס חתונה קנדי. מבלי להתעכב על רגע הנישואין או על חגיגת הנישואין עצמה, היא מביאה לפנינו עשרה סרטים שמתעדים מקרוב את ההתקנה הארוכה לצילום לכל אורך יום החתונה – הכלה מצטלמת עם החתן, הכלה מצטלמת עם בני משפחתה (בהם תינוקות וילדים), הכלה מצטלמת עם הגברים בלבד, הכלה מצטלמת עם שושבינותיה, כולן לבושות שמלות קורל (שתפס את מקומו ככותרת התערוכה), ולבסוף – הכלה זורקת לשושבינותיה את הזר והן קופצות לקראת תפיסתו. האישה הלבושה לבן, שאיפורה מותקן וחיוכה עייף, חולקת את מוקד העבודה עם צלמי החתונה, המכריזים על הקומפוזיציה ומכוונים את ביצועה.
שני הטקסים – החתונה ושיווק הבית - זקוקים לצלמים מקצועיים, והמצלמה של גלר מתייצבת לצידם. היא לא רק מתארת את התפקיד המכריע של הצלם בהבניית הטקס עצמו אלא גם מעקרת מן האירוע כולו את הרגע המכריע של צילום הסטילס שכל המשתתפים מתכוננים לקראתו. גלר מצלמת בוידאו את ההתקנה לצילום הסטילס ואת המתרחש בין צילום אחד למשנהו – היא מסרבת ל"רגע המכריע" בכך שהיא מתעקשת על הרגע שקדם לו ועל זה שלאחריו. היא מותחת את זקיפת הגו ומתיחת השפתיים, חושפת את המאמץ, המופרכות והמלאכותיות שכולם עמלים להסתיר. משפחתיות, אהבה, חברות, זוגיות – כל אלה נחשפים כעבודה, כחובות חברתיות וכסמלי מעמד גנריים שהיחיד עמל לייצר כתוצאות ייחודיות של בחירה אישית.
מלכתחילה, שלא כמו פעולותיו של צלם החתונות, פעולותיה של גלר לא מכוונות לקהל מכיר, קרוב, שיזהה את הדמויות והתצלום יעורר עבורו סיפור אישי ומוכר. הסרט של גלר אינו מיועד לאורחי החתונה או עורכיה, אלא כמעט לכל אדם אחר. בכך היא מכריחה את הצילום להיפטר מסממניו האישיים, הפרטיים, והופכת אותו בהכרח למסמך חברתי קולקטיבי. גיבורי הטקס המשפחתי, כמו הדיירים הנעדרים בבתים למכירה, מגלמים בגופם את המבנים החברתיים שמייצרים את דימויי העבר, ההווה והעתיד שלהם.
צילום החתונה, כמו תצלומי הבתים המאובזרים, מבקש למסור יותר מאשר אירוע חד פעמי - אורח חיים, לייף סטייל. בשתי העבודות מבליטה גלר את עקרון ההכפלה והחזרה – הזוג והסדרה – הדוֹמוּת הטמונה בכל ואשר מסמנת את הקשר בין האירוע האישי, המשפחתי, הקהילתי לסדר החברתי, הלאומי, הדתי והתרבותי. ההתלבשות, ההתגנדרות, ההתקנה של העצמי והסביבה לכדי קודים קריאים, בהירים ומבטיחים – כל אלה בולטים כערכים בעסקאות חליפין, הנרקמות בכסות התשוקה להשתתף בסדר החברתי.
קרן גלר (נ. 1976) היא בוגרת התואר השני באמנות של בצלאל והתואר הראשון באמנות של המדרשה לאמנות, המכללה האקדמית בית ברל.
גלר יוצרת בעיקר בוידאו, פיסול ומיצב, עבודות החוקרות התנהגות וסביבה אנושיות. היא הציגה תערוכות יחיד בגלריה קו 16, בגלריה של קיבוץ בארי, במוזיאון חיפה לאמנות, במוזיאון רמת גן לאמנות ישראלית, בגלריה רו-ארט ועוד. עבודותיה הוצגו בתערוכות קבוצתיות רבות, בין השאר במוזיאון ישראל, במוזיאון הרצליה, במובי-מוזיאוני בת ים, במרכז הישראלי לאמנות דיגיטלית בחולון, בפסטיבל הוידאו ארט פריוויו ברלין, בגלריה המדרשה, בגלריה בסיס לאמנות ובביתן הלנה רובינשטיין של מוזיאון תל אביב לאמנות.
