פיצה: הרבה יותר מבצק ורוטב עגבניות
הפיצה היא ללא ספק אחד המאכלים הטעימים והפופולריים ביותר בעולם. היא חוצה גבולות, מותאמת לתרבויות השונות והיא אהובה בכל הגילים ולא בכדי. יש לה אלפי גרסאות שונות והיא טעימה בכולן
הפיצה היא ללא ספק אחד המאכלים הטעימים והפופולריים ביותר בעולם. היא חוצה גבולות, מותאמת לתרבויות השונות והיא אהובה בכל הגילים ולא בכדי. יש לה אלפי גרסאות שונות והיא טעימה בכולן. אבל כמה אנחנו באמת יודעים על הפיצה? איך הפכה מנה פשוטה מחומרי גלם בסיסיים שהכינו איכרים בנאפולי, לאחד המאכלים האהובים ביותר על פני כדור הארץ ומהו סוד הקסם שלה? במאמר זה נצלול לתוך ההיסטוריה שלה, נראה כיצד היא התפתחה בעת המודרנית ונגלה איך גם כיום היא מלאת חידושים והפתעות.
איך הכול התחיל?
הפיצה החלה את דרכה בעיר נאפולי שבאיטליה במאה ה-18. היא הייתה מאכל פשוט למדי שהיה שייך למעמד הפועלים. בצק שטוח שאופים עם שמן זית, עגבניות ושום. בימים ההם הפיצה נחשבה לפתרון זול, מהיר, טעים ומשביע. מי שהביא את המאפה לקדמת הבמה והפך את הפיצה לכוכבת שאנו מכירים היום היה פציולו רפאל אספוזיטו, אשר בשנת 1889 נתבקש להכין מנה לכבוד ביקורה של מרגריטה מסבויה, מלכת איטליה. הוא החליט ליצור מתכון לפיצה שמייצג את צבעי הדגל האיטלקי: אדום -עגבניות, לבן - גבינת מוצרלה וירוק - בזיליקום, כמו כן, הוא העניק לפיצה את השם: "פיצה מרגריטה". הפיצה הזו מכולן הפכה לסמל של פטריוטיות וטעם מיוחד ועד היום היא נקראת כך ונחשבת לפופולרית ביותר.
איך היא כבשה את העולם?
במאה ה-19, הפיצה כבר חצתה את האוקיינוס ביחד עם המהגרים האיטלקים אשר הגיעו לחופיה של ארצות הברית. היא תפסה תאוצה במהירות והייתה לאחד המאכלים האהובים ביותר בניו יורק. בשנת 1905 פתח ג’נארו לומבארדי את הפיצרייה הראשונה והיא קיימת עד היום. אמריקאים מכל התרבויות אימצו את המאכל ועשו הטעמות לפי החך המקומי, דבר שהוביל להולדתה של הפיצה עם הבצק הדק והמגוון העצום של התוספות.
כיום הפיצה היא תעשייה של מיליארדי דולרים. יש לה גרסאות שונות ומגוונות כמעט בכל מדינה, כאשר בכל מקום תוכלו למצוא טוויסט מקומי: בצרפת היא מוגשת עם קרם פרש, במזרח הרחוק נהוג להגיש אותה עם פירות ים, בשוויץ מכינים אותה עם גבינות ובדרום אמריקה תוכלו למצוא אותה עם הרבה בשר על האש.
הפיצה בעידן המודרני
העידן המודרני הרים את הכפפה וייצר גרסאות של פיצות גורמה, כאשר שפים שונים משתמשים ברכיבי יוקרה כמו פרחים אכילים, פטריות כמהין, גבינות ייחודיות, דפי זהב ועוד. כל אחד מהמקומות הללו מנסה להעניק לה פרשנות אישית ומתוחכמת.
גם פיצות טבעוניות וכאלו ללא גלוטן הפכו לפופולריות לצד הכנה שלהן עם בצקים מקמחים מיוחדים כמו כוסמין או שקדים, וגם נעשה שימוש בתחליפי גבינות על בסיס צמחים או אגוזים. כיום גם מי שנמנע ממוצרי חלב או גלוטן יכול בהחלט לקחת חלק בהנאה הזו שעונה לשם – פיצה.
אומנות הפיציולו
פיציולו – הוא למעשה אמן הפיצה מיומן ביותר. זהו תואר לאופים שהתמחותם היא הכנת הפיצה האיטלקית המסורתית. תאמינו או לא אך כדי להיחשב לאומן פיצה אמיתי, יש צורך בידע רב ומדויק לגבי סוגי הקמח השונים, סגנונות התפחה שונים, שמירה על טמפרטורת התנור המושלמת וכמובן אפיית הפיצה והכנתה כך שתצא עם קרום הפריך ומרכז רך בדיוק בזמן הנכון. כמו כן, כדי להכין פיצה נאפוליטנית כראוי יש לעקוב אחר חוקים נוקשים במיוחד הקשורים בסוג הקמח הייחודי שממנו ניתן להפיק את הבצק שלה, זמן האפייה שאינו יכול לעבור 90 שניות בלבד וכמובן יש לעמוד בסטנדרטים המחמירים של חומרי בגלם וטכניקות האפייה.
