”האזינו” תשע”ז
פרשת השבוע היא יותר שירה פיוטית וגם נכתבה בתורה בצורת שיר. לכן יש צורך לקרא ולהבין כל פסוק עם כל המשמעויות שלו כדי לרדת לסוף דעתו של משה
ממש לפני פטירתו, נפרד משה רבנו מעם ישראל בשתי הפרשיות החותמות את חומש דברים. הראשונה "האזינו "נקראת בשבת הקרובה מיד לאחר ראש יום כיפור. והאחרונה "וזאת הברכה" שנקראת ביום שמחת תורה שבה "חותמים" את התורה.
פרשת השבוע היא יותר שירה פיוטית וגם נכתבה בתורה בצורת שיר. לכן יש צורך לקרא ולהבין כל פסוק עם כל המשמעויות שלו כדי לרדת לסוף דעתו של משה. הפרשה משתלבת יפה עם ראש השנה והימים הנוראים שמכונים "ימי הזיכרון" בו אנו נזכרים לפני הקב"ה.
להלן מספר דוגמאות:
1.זְכֹר יְמוֹת עוֹלָם, בִּינוּ שְׁנוֹת דֹּר וָדֹר. שְׁאַל אָבִיךָ וְיַגֵּדְךָ, זְקֵנֶיךָ וְיֹאמְרוּ לָךְ" ., טוב לברר את העבר עם הדור המבוגר.
2" הֲלוֹא הוּא אָבִיךָ קָּנֶךָ, הוּא עָשְׂךָ וַיְכֹנְנֶך" ,לא לשכוח את טובותיו של הבורא
3.לזכור את דאגתו של השם לבני ישראל: השגחה ומסירות: "כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ, עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵף" .
4.משה מזהיר את בני ישראל שלא יהיו כפויי טובה: "וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט ",.
5. משה חושש שכאשר בני ישראל יתבססו בארצם, יחיו בשקט, יקימו בתים ויתפרנסו בכבוד (כלומר – ישמינו מרוב נחת), הם ישכחו את אלוקים ו’יבעטו’ בו. ובתמורה יכעס מאוד ויעניש אותם, או במילים של משה: "אַסְפֶּה עָלֵימוֹ רָעוֹת, חִצַּי, אֲכַלֶּה-בָּם".,
(אולי מלחמת יום כיפור הוכחה לכך?)
6. . אבל ה’ לא ישכח את עמו – כך מבטיח משה – הוא ינקום בפוגעים בהם:
"אָשִׁיב נָקָם לְצָרָי, וְלִמְשַׂנְאַי אֲשַׁלֵּם",
בברכת גמר חתימה טובה וחג סוכות שמח ,
הרב חיים דברת.
