`סידורי בטחון` - אוצרת: שירלי וגנר 10.11 – 2.2
אמנים מציגים: לארי אברמסון, גלעד אפרת, יעל אפרתי, יאיר ברק, מלי דה קאלו, זאק חכמון, הדר סייפן, רון עמיר, חיימי פניכל, רועי קופר. בהסתת 16 ישפרו מודיעין
התערוכה ״סידורי בטחון״ מבקשת לשרטט קווי-מתאר למנגנונים שונים ופעולות שונות של סדר וארגון הקשורים ליצירת סביבה בטוחה. העבודות בתערוכה פורשות בפנינו אפשרויות לחוויה של מושג הבטחון דרך הדיכוטומיה אותה הוא נושא והמתח הטמון בו: כשם שהגנה מצביעה על נוכחות האיום; כשם שבנייה מצביעה כבר על קריסתו העתידית של המבנה וכשם שביצור מצביע על המתקפה שקרתה או על זו שבדרך; כך מושג הבטחון מצביע על היפוכו, זה הממתין כבר בצילו ומאיים על אי-אפשרות התממשותו. על רקע מרחבים דמיוניים וקונקרטיים של סכנה אורבת, נגלים לפנינו דרך הדימויים בתערוכה מנגנונים של סדר וארגון המוצאים ביטוי דרך אוסף פעולות הכורך בתוכו גם את קריסתו האפשרית.
אמנים מציגים: לארי אברמסון, גלעד אפרת, יעל אפרתי, יאיר ברק, מלי דה קאלו, זאק חכמון, הדר סייפן, רון עמיר, חיימי פניכל, רועי קופר
התערוכה ״סידורי בטחון״ מבקשת לשרטט קווי-מתאר למנגנונים שונים ופעולות שונות של סדר וארגון הקשורים ליצירת סביבה בטוחה. העבודות בתערוכה פורשות בפנינו אפשרויות לחוויה של מושג הבטחון דרך הדיכוטומיה אותה הוא נושא והמתח הטמון בו: כשם שהגנה מצביעה על נוכחות האיום; כשם שבנייה מצביעה כבר על קריסתו העתידית של המבנה וכשם שביצור מצביע על המתקפה שקרתה או על זו שבדרך; כך מושג הבטחון מצביע על היפוכו, זה הממתין כבר בצילו ומאיים על אי-אפשרות התממשותו. על רקע מרחבים דמיוניים וקונקרטיים של סכנה אורבת, נגלים לפנינו דרך הדימויים בתערוכה מנגנונים של סדר וארגון המוצאים ביטוי דרך אוסף פעולות הכורך בתוכו גם את קריסתו האפשרית.
עבודות המשתתפים בתערוכה, מהיוצרים הבולטים בשדה היום, הופכות למעין מודלים חזותיים ל״סידורי בטחון.״ מודלים אלו מציעים פעולות של ארגון, בנייה, ביצור, איסוף, רי ו=D7 והיערמות כמנגנונים ליצירת בטחון, אך בו בזמן הם מעידים על אפשרות נפילתם, הריסתם ואף היעלמותם, כמו משמרים בתוכם יחסי ניגוד בין פעולה והדימוי אותו היא יוצרת: המודלים הארכיטקטוניים של לארי אברמסון המוצגים כתצריף הצף על קרש עץ אך ללא יסודות; ערימת קרשי הבניין של חיימי פניכל שכמו לקוחה היישר מאתר בנייה אך נגלית לנו כיצוקה מחול וחלולה; ציוריו המופשטים של גלעד אפרת שדרך המחווה הציורית של היערמות הצבע ומחיקתו יוצרים דימויי נפילה וקריסה; הנוף הפסטורלי של חופי דנמרק בצילומיו של רועי קופר המקפל בתוכו את צלו המאיים של עברו, דרך שדה המוקשים והבונקרים הנמצאים תחתיו; המבנים הניבטים אלינו מעבודותיו של רון עמיר שנידמים כנסיונות חוזרים ונשנים ליצור מרחב ביתי ומנחם בתוך מה שנראה כמרחב עוין; והאובליסק הקורס של יאיר ברק שספק ניצב,
ספק נופל לנגד עינינו דרך שלושת הפריימים המנסים לשחזר את הזדקרותו. אותם אלמנטים של בטחון מהמרחב הפוליטי והציבורי מהדהדים גם בנושאי בטיחות בעבודות של הדר סייפן, יעל אפרתי וזאק חכמון. הדר סייפן מייצרת מקצב שבין אור וחושך החושף בפנינו סידורי פנים בתוך מקלטים; יעל אפרתי ממירה אובייקט של שלט אזהרה מפני החלקה המוכר מהמרחב הציבורי בפסל עשוי טרצו המתיק את הדימוי מהקשרו ומחזיר אותנו לסביבת מגורים דרך הבלטה עצמה, וזאק חכמון מציג בפנינו אובייקט העשוי מוט אחיזה מברזל המחובר לאריחים ביתיים שכמו קורא לנו לאחוז בו באותה עת שהוא קורס וכושל למול עינינו.
אותם אלמנטים משמשים בערבוביה בין מרחבים שונים ומצטרפים למרחב המשפחתי-אינטימי בעבודתה של מלי דה קאלו המתבוננת בקו הנחצה אצל אמהות בין רוך ושגעון ובין אהבה ואלימות באמצעות פעולות הקשורות לשפת הוידיאו ולעריכה.
כמשחק הקוביות של הפעוט המניח נדבך אחר נדבך עד שזה מתמוטט כליל, העבודות בחלל מצטברות לשרשרת של תנועות ומקצבים שממסגרים פעולה דיכוטומית אחת החוזרת על עצמה ללא תוצאה: פירוק והרכבה, כיסוי והסתרה, הגנה וחשיפה, ביצור וחדירה ובנייה וקריסה מתרחשים לפנינו כפעולות לסידורי בטחון מיותמים: בהיעדר הקשר למקום, לנוף ולמקומיות מסוימים אותם סידורי בטחון מחזירים מבטנו אל המרחב הפנימי והאוטונומי של כל עבודה כאל מרחב בעל חוקיות פנימית משל עצמו. בתוך מרחב לא ידוע זה, אותם ״סידורי בטחון״ חוזרים ונערמים לעינינו כמכניקה ריקה המנסה לשD7וא להפיח בטחון באותו המרחב.
גלריה סקלאר-לוי הסתת 16 מודיעין
ג’ – ד’ 11:00 – 18:00 ובתיאום 0543164080
