בחוגת האור - ביקורת על ספרה החדש של כרמלה טל ברון
ספרה של כרמלה טל ברון ”בחוגת האור”, כשמו כן הוא- אור יקרות באפלת החדר. כרמלה משוררת ואמנית רב תחומית בוגרת בצלאל, פרסמה את שיריה במוספים ספרותיים רבים ובאנתולוגיות לשירה, וכן את יצירותיה האומנותיות בארץ ובחו”ל. להמשך, כנסו...
בחוגת האור - כרמלה טל ברון
מאת: יעל רן
ספרה של כרמלה טל ברון "בחוגת האור", כשמו כן הוא- אור יקרות באפלת החדר.
כרמלה משוררת ואמנית רב תחומית בוגרת בצלאל, פרסמה את שיריה במוספים ספרותיים רבים ובאנתולוגיות לשירה, וכן את יצירותיה האומנותיות בארץ ובחו"ל.
ספר זה הינו השלישי במספר, ובו מוצגים כתביה לצד יצירות אומנות, המשתרגים ומשתלבים זה בזה. "בחוגת האור", כמצבת זיכרון לסבה, איש חזון ציוני, שלא זכה לעלות ארצה, והוא ובני משפחתו נספו בשואה. מפרולוג זה המובא בראשיתו, לא פלא הדבר שבהמשך יתגלו בשיריה רבדים רבים מעולם היהדות. כך, ניתן למצוא באופן קוהרנטי שירים על חגי השנה ("כשירח תשרי הולך ומתמעט אני מתמלאת לחנים ותקווה ליש מאין"), המתכתבים בין הקיים למה שאינו("מיום כיפורים ההוא עד יום כיפורים הזה, שלא בא עלינו לטובה מה נאמר שלא אמרנו מה אמרנו ולא שערנו מה שערנו ולא אמרנו בקפה תמר או דיצה על גדות דיזנגוף והים האחרון"), תוך התייחסות מתמדת לעולם הטבע (""כשירח תשרי הולך ומתמעט, היקום שר מחרוזת מתמשכת של צבעי סתיו"). בלט במיוחד לעיניי השיר על "ויטה". בשיר זה מתארת כרמלה את דמותה של אחותה, אשר נולדה עם תסמונת דאון: "שידעה לאהוב, על אף שלא ידעה לעין בערך אהבה היא ידעה בחוש שהוא מעבר למילים", "אהבה אילמת" בדרכה שלה "הרבה יותר מאותם אנשים האומרים אהבה אהבה ואין אהבה". ולא אוסיף כל פרשנות נוספת כי זו תגרע מעוצמתו. כחוט השני שוזרת כרמלה את מוטיב האור לאורך שיריה, והוא כאלומת מגדלור, מנווט, ומכוון, ומזכיר כי גם בעת "תהום מצולה" "מתוק הוא לעיניים" ומאפשר בתוכנו מקום טוב אחר.
* בתמונה- צילום וטכניקה מעורבת, המופיע בעמוד הראשון של הספר.
