פרשת מטות תשע”ו
פרשת מטות תשע”ו
תופעה ידועה ולא חדשה בפוליטיקה הישראלית לא לקיים הבטחות. סיסמאות רבות והבטחות שלפני בחירות מתחלפות עם כניסת המועמד לתפקיד בכיר בטענה שחוקה: "דברים שרואים מכאן לא רואים משם".
גם סיסמה של מישהו "אצלי מילה זו מילה" לא עומדת במבחן המציאות.
ברשתות החברתיות ישנה פטפטת, ולכל מי שיש מכשיר סלולארי או מחשב מרגיש חובה להקליד את דעותיו והגיגיו ולשתף בעזרת המקלדת. יש התומכים ויש כמובן מתנגדים וברוב המקרים אין הכותבים עומדים מאחורי דבריהם ומרשים לעצמם להשתמש בביטויים קשים ומעליבים.
פרשת השבוע פותחת בפנייה אל ראשי המטות (השבטים) לחנך את ציבור שומעיהם לעמוד מאחורי דבריהם.חובה לקיים הבטחות ואסור להפר נדרים. "ככל היוצא מפיו יעשה"!.זו הדרישה מכולם.
אומנם קיימת ביהדות אפשרות להפרת נדר אבל זאת רק אחרי התרתו ע"י בית דין.
בהמשך עוסקת הפרשה במלחמת מדין ותוצאותיה. וגם שם הייתה ביקורת של משה על הכוחות הקרביים שלא השלימו מלאכתם. למרות התוצאות הטובות שהיו.
בסוף הפרשה שוב עוסקים בקיום הבטחות. שני שבטים, בני גד וראובן ביקשו להישאר בעבר הירדן תוך מתן הבטחה רשמית שהדבר לא ימנע מהם להשתתף במלחמה לכיבוש הארץ, ולהיפך הם התחייבו להיות כוח חלוץ בכל הקרבות העתידיים. ורק בתנאי זה משה נעתר לבקשתם.
שבת שלום. מנוחה לגוף ולנפש.
