סיפור לפרשה : ויגש
כמה שנים עברו מאז והגענו למסיבת הכליזמרים השנתית. הלכנו להתפלל באותו בית הכנסת שהיה כבר מרוצף ומלא במתפללים והבנתי שבירכתו של הרב התגשמה.
כשמחפשים לברוח מהחדשות ומהאקטואליה המביכה צריך להצפין לצפת.
כך עשינו לפני שנים רבות כשהזמנו חדר במלון ליד העיר העתיקה. הסתובבנו ברחוב המרוצף ונסינו לחוש את הקדושה האופפת ולבהות מבעד למסתורין של העיר. מודעות רבות הזמינו את המבקרים לאירועים ומוקדים חשובים. באחת המודעות סיפרו על ביקורו של הראשון לציון הרב מרדכי אליהו (זצ"ל) ותוכניות שיעוריו ודרשותיו בבתי הכנסת השונים באותה שבת ובמודעה אחרת בכתב יד נכתבה הזמנה לקבלת שבת מיוחדת מול בית הכנסת האר"י.
שמנו פעמינו בזמן הדלקת הנרות לחצר הפונה למירון. שמענו הסבר על מחבר הפיוט "לכה דודי" וגם מדרש וסיפור על רשב"י. וכשאנו עומדים מול בקעת מירון שרנו בהתלהבות שירי שבת.. משם רצתי לבית הכנסת של ברסלב שהיה עדיין בשלבי הבנייה ולמעשה נפתח באותה שבת לראשונה לרגל ביקורו של הרב, קהל רב מכל העדות וכל צבעי הכיפות הצטופף וחיכה לסיום תפילת קבלת השבת של החזן כדי לשמוע את דרשתו של הרב מרדכי.
הרב נעמד והמתין להקשבה. המתח הורגש באוויר על מה ידבר הרב בפרשת "וייגש"? שהרי הסיפור ידוע על העימות בין יהודה ויוסף שרצה לעצור את בנימין באשמת גניבת הגביע.
ליהודה הייתה דילמה, פתח הרב. איך לחדור לליבו של המלך שלמעשה ולכאורה צדק בטענותיו.
מה עושים להמתיק את רוע הגזרה? איך לרתק את המלך להקשיב לו? הרהר יהודה. ושקט הושלך בקהל כאשר הרב הפסיק לפתע והעביר מבטו על פני המתפללים הרבים. ישנו רק פיתרון מעשי אחד . כך חשב יהודה לדברי הרב מרדכי. הדרך היא שיטת... ברסלב.! צחוק רם עבר בפני המאזינים. עדיין לא הבינו . ולאחר שחזר השקט הרחיב הנואם וקבע שלסיפור טוב יהיו מאזינים וכך יכול היה יהודה למשוך את תשומת אוזנו וליבו של יוסף שיקשיב לו. ולכן –כמו שהרבי מברסלב נהג לעשות – הוא פתח בסיפור . על אבא זקן ובן שאבד ,ובן זקונים עצור . דאגה עם טרגדיה אנושית . הדברים עשו את שלהם ורחמיו של יוסף התפרצו ואז החליט להתוודע לאחיו.
זהו המסר סיכם הרב. חשוב לדבר ולא להסתיר דאגות ,יהודה כידוע זכה להקים ישיבה בארץ גושן וגם בצפת ילמדו את תורתו.. והוא סיים בברכה שבית הכנסת של תנועת ברסלב יושלם ויהיה מקום של תפילה והפצת תורה ברבים.
כמה שנים עברו מאז והגענו למסיבת הכליזמרים השנתית. הלכנו להתפלל באותו בית הכנסת שהיה כבר מרוצף ומלא במתפללים והבנתי שבירכתו של הרב התגשמה.
