סיפור לפרשת בוא.תשע”ח
בפרשת השבוע אנחנו נמצאים ממש לקראת יציאת מצרים ההיסטורית. והמצוות הקשורות לאירוע לאותו דור וכמובן לדורות בעתיד,כי היה זה האירוע המכונן החשוב בתולדותינו.
בפרשת השבוע אנחנו נמצאים ממש לקראת יציאת מצרים ההיסטורית. והמצוות הקשורות לאירוע לאותו דור וכמובן לדורות בעתיד,כי היה זה האירוע המכונן החשוב בתולדותינו.
באביב של שנת תשמ"ח כששהינו בשליחות רבנית בניוזילנד התבקשתי על ידי שדרן רדיו מקומי- חבר בקהילה הרפורמית בוולינגטון- מר דוד שוורץ (באנגלית זה נשמע אחרת) לבוא ולהתראיין על משמעות ההיסטורית והאקטואלית של חג הפסח המתקרב ובא.
שמחתי על ההזמנה וכמובן שנעניתי בחיוב והגעתי לאולפן ההקלטות (למזלי הקליטו את הראיון בטייפ רגיל כמה ימים לפני השידור). המראיין ביקש בתחילה רקע היסטורי ומיד פתחתי בסקירה מן התנ"ך על שיעבוד מצרים, על גזרות פרעה, ועל שליחותו של משה.
הסברתי למאזינים שספר שמות ’ בלועזית נקרא אקסודוס ((EXODUS על שם היציאה ממצרים. וציינתי שסרט מיוחד על עלייתם של פליטים מאירופה לחופי ישראל נקרא גם בשם זה.
מיד עברתי למשפט החוזר על עצמו מספר פעמים בפרשיותינו: "שלח את עמי-ויעבדוני"!
ציינתי בתשובה לשאלות המראיין שמשפט זה הפך לסיסמא של שחרור. עוד בהפגנות של השחורים בארה"ב צעדו רבים בקריאה : let my people go!. גם במאבק שהתקיים אז סביב עליית יהודי ברית המועצות מובלט השלט :שלח את עמי!. והוספתי שבכל סדר בארץ התבקשנו להשאיר כסא ריק עם השלט ולהזדהות עם סבלם של יהודי ברית המועצות.
המשפט שבפרשה: "היום אתם יוצאים בחדש האביב" הוביל לביטויים כמו "אביב העמים". חזרתי והדגשתי שמטרת הדרישה של משה הייתה לא רק "שלח את עמי" אלא בעיקר "ויעבדוני" שפירושה קבלת עול מצוות וחוקה מחייבת.
הוספתי בהתלהבות שמצוות רבות בתורה הם :זכר ליציאת מצריים!כמו לכבד את הזרים. אז באה ההפתעה : "אז מדוע אתם לא עושים זאת לסבלם של הפלשתינאים?"..שאל בסרקזם.
האמת שנעצרו בתחילה מילותיי ורמזתי לו באצבעי לכבות את מכשיר ההקלטה לאחר רגע של התאוששות ולקיחת אוויר הוא הדליק את המכשיר והשבתי לו כדלקמן:
משה לא ביקש זכויות על חשבונם או לגזול את אדמתם של המצרים. למרות שהגיעו ברשות המלך וחיו שם מאות שנים. עם ישראל ביקש את הזכות לצאת ממצריים. בניגוד למאבק הנוכחי בישראל , ובחיוך סיימתי: אני בטוח,שכל זר שיבקש לצאת מישראל לא נמנע זאת ממנו....
שבת שלום..
