סיפור שבועי / הרב חיים דברת
השבוע בחרתי להתמקד בדמות אחת שמייצגת את המעברים הבלתי מובנים האלה. מיום השואה ליום העצמאות,מגלות לגאולה.
השבוע בחרתי להתמקד בדמות אחת שמייצגת את המעברים הבלתי מובנים האלה. מיום השואה ליום העצמאות,מגלות לגאולה.
את הגברת אינגה פגשתי לראשונה בנסיבות טראגיות עם מותו של בעלה הצלם הידוע רונלד(ראובן) וולף בתאונת מסוק בוולינגטון לפני כשלושים שנה.
היא נולדה בווינה והוברחה כילדה קטנה ללונדון שם עברה עם יתומים אחרים את השואה. לאחר מכן הגיעה לניו-זילנד. הסתבר שהיא נהגה כמו ניצולים רבים מאירופה שחיפשו את המקום הכי רחוק מהיבשת הארורה שבה נולדו וסבלו.
אחת הנשים בקהילה שהגיעה מפראג נהגה לספר את סיפור השואה שלה לתלמידי התיכון בעיר, וכך דאגה להציג את חליפת האסירים מהגטו להמחשה.המצגת הזו הוסתרה על פי רוב.
לפני כתריסר שנים הגה אחד מחברי הקהילה , סטיבן סדלי יליד הונגרייה (אגב, בנו תושב מודיעין) שצריך להרחיב את נושא לימוד השואה וכך התגייסה אינגה בהתנדבות וגייסה כספים ופתחה מרכז חינוכי בספרייה הקהילתית ,עם ספרים ויומנים אישיים ,תמונות ומקורות ממוחשבים. זכיתי לקבוע מזוזה בחדר הנ"ל בפתיחתו. לפני כעשר שנים.
אינגה וולף לא נחה והפעילה קשרים וגייסה מתנדבים ואף ארגנה סמינרים ללימודי השואה למורים בניוזילנד.והיום משמש המרכז אבן שואבת ללימודי השואה היסטוריה ואזרחות באי בעיקר ללא יהודים.
בתחילת השבוע הגיעה עם מספר מורים לטקס ביד –ושם.
יש עוד סיפור מאחורי הקלעים: Happy End : לפני מספר שנים השתתף נכדה (נתן- ראובן) בשנת הכשרה בארץ מטעם בני עקיבא, ולאחר שחזר שימש כמדריך בתנועת הנוער. אבל אהבתו לארץ וליהדות גרמו לו לשוב ולעלות ארצה ולהתגייס לצה"ל ואף להיות חייל מצטיין. ולהכיר ישראלית ולהחליט להשתקע בירושלים.
השבוע בראש חודש חיתנתי אותם ברוב שימחה וצהלה בנוכחות הסבתא אינגה וולף, ההורים ושני אחיו וסבו מאוקלנד וחברים מהארץ ומחו"ל. גלות וגאולה שואה ותקומה התמזגו יחד.
