פריז של דרום אמריקה
אוויטה, שנולדה למשפחה ענייה, הגיעה לבואנוס איירס שם פגשה בפירון ונשאה לו כשנבחר לנשיא. עד מהרה היא התחבבה על מעמד הפועלים ועשתה רבות לרווחתם
"פריז של דרום אמריקה" כך מכנים את בירת ארגנטינה, בואנוס איירס, היושבת על גדות נהר הכסף, שהפכה להיות לאחת הערים המדהימות והמרתקות בעולם. בעזרת ערן ולגרין, מדריך טיולים באמריקה הלטינית ובטיולי החברה הגיאוגרפית, יצאנו למסע קצר לעיר בעלת היסטוריה של 400 שנה.
בחלקו השני של הערב נהנינו מהופעה של הזמר רפאל גל בליווי נגנים בהופעה סוחפת המלווה בזוג רקדנים שרקדו לאור מקצבי הטנגו והצ’ה צ’ה צ’ה. כל זאת מתוך סדרת "ערים מרתקות" של "היכל התרבות", שהתקיימה במוצאי שבת באולם "עינן", בקניון עזריאלי, שבמודיעין.
בואנוס איירס היא אחת הערים היפות והמרתקות ביותר בדרום אמריקה. היא עיר מודרנית, המשלבת תרבות עשירה וחיי לילה תוססים. זוהי עיר של ניגודים : אלגנטית וסוערת, ענייה ועשירה, אוהבת תרבות, טנגו, מוסיקה וכדורגל. כרך עצום המונה כ-12 מיליון תושבים, כמעט רבע מכלל תושבי המדינה. עיר של תעשיה, בשר, טקסטיל, עורות וקמח. עיר קוסמופוליטית היושבת על נהר לה פלטה-נהר הכסף, הנשפך לאוקיינוס האטלנטי. העיר הייתה מוזנחת שנים רבות כשהעיר "לימה", בירת פרו, הייתה העיר החשובה ביותר שכל הסחורות מדרום אמריקה הגיעו אליה. החל מסוף המאה ה-18, עם פתיחת הנמל לעגינת ספינות מכול העולם, הפכה בואנוס איירס לעיר נמל חשובה ולמטרופולין גדול ובמאה ה-20 היא הגיעה להיות העיר הגדולה ביותר באמריקה הלטינית.
כל סיור בעיר מתחיל מ"כיכר דה מאיו". מול הכיכר בולטת המרפסת של הבית הורוד, ששימש כארמון הנשיאות והתפרסם בסרט על אוויטה פירון. כל מחאה והפגנה פוליטית שהתקיימה בעיר הסתיימה בכיכר מאיו, כאשר פירון ואויטה עמדו על המרפסת מנופפים להמונים בכיכר.
אוויטה, שנולדה למשפחה ענייה, הגיעה לבואנוס איירס שם פגשה בפירון ונשאה לו כשנבחר לנשיא. עד מהרה היא התחבבה על מעמד הפועלים ועשתה רבות לרווחתם. היא הקימה קרן רווחה, דאגה לזכויות הנשים ונפגשה עם מנהיגי העולם לרבות עם גולדה מאיר, ראשת ממשלת ישראל. ב-1950 נפטרה ומותה הפך לאבל לאומי. גופתה הוברחה לאיטליה ומשם למדריד עד שלבסוף הוחזרה לארגנטינה ונקברה ברובע רקולטה, באחוזת קבר מפוארת. השכונה התפתחה לשכונת עשירים עם פסלים וארמונות, מוזיאונים ומקום משכן לשגרירויות זרות.
בואנוס איירס הישנה היא הרובע סן טלמו שבדרום. שכונה צבעונית, עם בתי קפה וברים. האטרקציה בה היא "שוק יום ראשון", שוק ססגוני עם ריקודי טנגו ברחובות.
ריקוד הטנגו הוא אחד מהמאפיינים את ארגנטינה. הטנגו צמח בסן טלמו ובשכונות המהגרים הדרומיות ונחשב בעיני האצולה כריקוד נחות. ברבות השנים האצולה הארגנטינית שהגיעה לאירופה "גלתה" את הטנגו ו"ייבאה" אותו לארגנטינה. בעשור האחרון הצעירים חוזרים לטנגו וניתן למצוא את מועדוני הטנגו של הצעירים בכל רחבי העיר.
שכונה דרומית נוספת שכיף לטייל בה היא "לבוקה", שצמחה משכונת מהגרים לרובע של ברים ובתי קפה כשבמרכזה האצטדיון הגדול. מכאן מגיעים לאזכור מרדונה, גדול שחקני הכדורגל בעולם, אשר בעזרתו ובעזרת "יד האלהים" שלו, ארגנטינה מנצחת את אנגליה במונדיאל שהתקיים בשנת 1986.
מקום מרשים במיוחד הוא "שדרת ה-9 ביולי", השדרה הרחבה בעולם. יש בה כ-27 נתיבי תחבורה ובמרכזה אובליסק המתנשא לגובה של 67 מטר, שהפך לסמל העיר. לא הרחק משם נמצא "בית האופרה", אחד מבתי האופרה הגדולים והיפים בעולם, בו מוצגים קונצרטים, אופרות והצגות. לידו נמצא בית הכנסת הגדול. הקהילה היהודית הינה קהילה גדולה המונה כ- 250 אלף איש.
כיום, המצב הכלכלי לא טוב ועם זאת המסעדות מלאות, המועדונים רוגשים וההמונים תולים תקווה בנשיא החדש שנבחר לאחרונה.
ומסיפורים לשירים וריקודים. להקת רפאל גל החזירה את הקהל לשירי שנות השישים עם הלהיטים הגדולים שלהן. שירים במקצבי הצ’ה, צ’ה, צ’ה והטנגו המלווים בריקודי טנגו וטוויסט של זוג הרקדנים, יוליה ורומן בורוכוב.
הקהל נהנה משירים אהובים ומוכרים החל מ"קיסוס" (אולי, אולי, אולי), "קה סרה סרה" (יהיה מה שיהיה) ועד לטנגו המפורסם בעולם "לה קומפרסיטה" וללהיטים כמו :"ויוה אספניה" ו"בסממוצו" (תנשקי אותי).
היה ערב מעניין, מלהיב ונוסטלגי. מומלץ !!!
כתבה וצילמה: חיה כץ
