שלום רב,
קיים בהחלט בסיס גנטי להפרעות קשב וריכוז. עולם המחקר בחן נושא זה לעומקו ומצא:
א. ל- 35%-10% מהילדים עם ADHD ישנו קרוב משפחה מדרגה ראשונה הסובל מ- ADHD.
ב. כ- 50% מהילדים שהוריהם מאובחנים עם ADHS יסבלו אף הם מלקות זו.
ג. על פי מחקרי תאומים זהים (שהינם בעלי אותו מטען גנטי ואותה סביבה רחמית) אם תאום אחד יאובחן עם ההפרעה, הסיכוי שהשני יהיה מאובחן אף הוא עומד על 90%. בניגוד לכך אצל תאומים לא זהים הסיכוי יהיה 40% בלבד.
הפרעת קשב היא למעשה הפרעה "מולטי-גנית", יש הרבה גנים שאחראיים על מגנון הקשב והרבה דברים יכולים לפגוע במנגנונים אלו. בנוסף ישנה גם השפעה סביבתית. על כן ישנה חשיבות לגנטיקה אבל גם לנסיבות שעלולות להוביל להתפרצות ההפרעה. כלומר, מדובר על אינטרקציה בין גורמים ביולוגיים לגורמים לסביבתיים.
בברכה,
יעל רן - מומחית לאבחון ליקויי למידה והוראה מותאמת.
0507219033