שלום גילי,
רשתות נוירונים חוזרות (RNNs - Recurrent Neural Networks) הן סוג של רשתות נוירונים מלאכותיות שנועדו במיוחד לעבד נתונים עוקבים (sequential data). בניגוד לרשתות נוירונים קדמיות (Feedforward Neural Networks) שמעבדות כל קלט באופן עצמאי, ל-RNNs יש מנגנון פנימי המאפשר להן לשמור מידע על קלטים קודמים בסדרה ולהשתמש בו כדי להשפיע על עיבוד הקלטים הנוכחיים.
המנגנון החוזר (Recurrence):
המאפיין המרכזי של RNN הוא ה"לולאה החוזרת" (recurrent loop). במקום שכל קלט יעבור דרך הרשת פעם אחת בלבד, RNNs מעבירות את הקלט הנוכחי יחד עם מצב פנימי (המכונה גם "זיכרון" או "מצב נסתר") מהצעד הקודם. המצב הפנימי הזה נושא מידע על כל הקלטים הקודמים שראתה הרשת בסדרה.
בכל צעד זמן (למשל, עבור כל מילה במשפט), ה-RNN מקבל שני סוגי קלט:
ה-RNN מעבד את שני הקלטים הללו באמצעות פונקציה (לרוב שילוב של מטריצות משקל ופונקציית אקטיבציה) כדי לייצר שני דברים:
איך RNNs משמשות ב-NLP?
היכולת של RNNs לשמור על מידע עקבי הופכת אותן למתאימות במיוחד למשימות רבות בעיבוד שפה טבעית, שבהן סדר המילים וההקשר הם קריטיים. כמה מהשימושים הנפוצים ביותר של RNNs ב-NLP כוללים:
מגבלות של RNNs קלאסיות:
למרות יעילותן במשימות רבות, RNNs קלאסיות סובלות מכמה מגבלות, בעיקר בעיה של "זיכרון לטווח ארוך" (Long-Term Dependencies). ככל שאורך הסדרה (למשל, אורך המשפט) גדל, ה-RNN מתקשה יותר ויותר לשמר מידע על קלטים שהופיעו בתחילת הסדרה ולהשתמש בו כדי להשפיע על עיבוד הקלטים בהמשך. מידע "נשכח" ככל שהוא עובר דרך יותר ויותר צעדים חוזרים.
כדי להתמודד עם מגבלה זו, פותחו ארכיטקטורות RNN מתקדמות יותר, כגון LSTM (Long Short-Term Memory) ו-GRU (Gated Recurrent Unit), אשר כוללות מנגנוני "שערים" (gates) המאפשרים להן לשלוט טוב יותר על זרימת המידע בתוך המצב הנסתר ולשמר מידע רלוונטי לפרקי זמן ארוכים יותר.
למרות התקדמות זו, ארכיטקטורות Transformer, אשר משתמשות במנגנון ה-Attention באופן שונה, הפכו להיות הגישה הדומיננטית ביותר במשימות רבות של NLP בשנים האחרונות, במיוחד עבור מודלים גדולים כמו BERT ו-GPT. עם זאת, הבנת העקרונות של RNNs היא עדיין חשובה להבנת ההתפתחות של תחום ה-NLP.
033724480