שלום הורים יקרים,

כולנו מכירים את זה – הילד שמתנגד ללכת לבית הספר, הילדה שלא רוצה להגיע למפגש משפחתי כי היא מרגישה לא נעים, או הילד שנצמד אליכם כל הזמן ומתקשה לשחרר.
זה אולי נראה "קטן", אבל כשהדפוס הזה חוזר שוב ושוב – אתם נשארים חסרי אונים.

אז היי, שמי שרון לבקוביץ, אני מטפלת רגשית לילדים במודיעין, מומחית להפרעות קשב ולקויות למידה, מכינה ילדים לכיתה א' ומדריכת הורים.  ובקליניקה שלי אני נתקלת בהרבה הורים שמגיעים בדיוק עם אותה הדאגה– הם אומרים לי, "הילד שלי פוחד, ואני לא יודעת מה לעשות”.

ממה נובעים פחדים אצל ילדים?

אז חלק מהפחדים הם שלב טבעי בהתפתחות, אבל כשהם נמשכים זמן ארוך ומפריעים לתפקוד היומיומי של הילד – חשוב לעצור ולהתייחס אליהם.

הגורמים הנפוצים לפחדים אצל ילדים:

1. פחדים התפתחותיים – למשל פחד מזרים.
2. שינויים ומעברים – דירה חדשה, גן חדש, או התחלה של כיתה א’.
3. הגנת יתר מצד ההורים – כשההורים עושים במקום הילד, הילד לומד לא

לסמוך על עצמו.

4. חוויות שליליות או טראומטיות – אירוע לא נעים שמערער את תחושת הביטחון.

וכאן נכנסת החשיבות של ליווי מקצועי. התפקיד של מטפלת רגשית לילדים במודיעין, מומחית להפרעות קשב ולקויות למידה, מכינה ילדים לכיתה א' ומדריכת הורים הוא לזהות מה באמת קורה מאחורי הפחד, ולתת לילד כלים להתמודד בצורה בריאה.

אז מתי כדאי לפנות לעזרה מקצועית?

אם אתם רואים שהפחדים:

• נמשכים תקופה ארוכה,
• מפריעים לחיי החברה,
• יוצרים קושי במסגרת החינוכית,
• או גורמים לילד להיות תלוי בהורה ולא מצליח להשתחרר

זה הזמן לשקול טיפול רגשי. ודווקא כאן כדאי לפנות אלי, כדי לקבל ייעוץ ממטפלת רגשית מנוסה.

כשאתם מחפשים איש מקצוע מנוסה שימליץ על טיפול מתאים לילד, אין לי ספק שכמטפלת רגשית לילדים במודיעין, ומומחית להפרעות קשב ולקויות למידה, מכינה ילדים לכיתה א' ומדריכת הורים, אני יכולה לעזור לכם, ולהמליץ על הדרך המתאימה ביותר לעזור לילדיכם ולקדם אותו מבחינה רגשית או לימודית.

אז איך טיפול רגשי יכול לעזור?

בטיפול רגשי הילד מקבל כלים להתמודדות יומיומית:
✔ חיזוק הביטחון העצמי והערך העצמי.
✔ פיתוח יכולת להרגיע את עצמו ברגעי קושי.
✔ מיומנויות ליצירת קשרים חברתיים חדשים.
✔ התמודדות עם פחדים ואתגרים רגשיים.
✔ הסתגלות בריאה למצבים חדשים כמו מעבר לכיתה א’.

וזה בדיוק המקום שבו אני נכנסת לתמונה – כמטפלת רגשית לילדים במודיעין, מומחית להפרעות קשב ולקויות למידה, מכינה ילדים לכיתה א' ומדריכת הורים – ומלווה את הילד והמשפחה במסע לשינוי אמיתי.

אז לסיום,

אם אתם מרגישים שהפחדים מנהלים את הילד, שהוא מתקשה לשחרר וליהנות בכיתה ועם חברים – זה הזמן לפעול.
אני מזמינה אתכם לשיחה אישית, שבה נחשוב יחד איך לתת לילד שלכם את הכלים הרגשיים שהוא צריך כדי לפרוח, להצליח ולהרגיש בטוח יותר בעצמו.

שלכם,
שרון לבקוביץ
מטפלת רגשית לילדים במודיעין, מומחית להפרעות קשב ולקויות למידה, מכינה ילדים לכיתה א' ומדריכת הורים

0507603244

יש לכם עוד שאלות לטיפול רגשי? כנסו!

לתכתובת עם המומחה בוואטסאפ - כנסו!

sharonlev.co.il

נייד: 050-7603244

שלום גיל,

יקירה, רוגע לא מגיע בכוח — הוא מגיע בהקשבה. הנה נקודת מבט חדשה על מה שעובר עלייך:

האם רוגע הוא באמת יעד שצריך "להשיג"? אנחנו רגילות לחשוב שרוגע הוא משהו שצריך לעבוד בו קשה, להתאמץ עבורו, "להחזיק את עצמנו" חזק כדי לא להתפרק. אבל האמת הפשוטה והעדינה היא שרוגע לא מגיב לכוח. ככל שנתאמץ יותר "להשיג" אותו, ככה נרגיש רחוקות ממנו.

אז למה הריכוז שלי בורח והחרדה עולה דווקא עכשיו? כשחרדה עולה, כשקשיי הקשב מתגברים, או כשאנחנו מרגישות שהמוח מתפזר בדיוק כשאנחנו הכי צריכות אותו — זה לא סימן שמשהו בך מקולקל. זה לא "חוסר מאמץ" מצדך. להפך, זה סימן שהמערכת הפנימית שלך עובדת מצוין ומבקשת שינוי.

מה הגוף שלך באמת מנסה לומר לך? הגוף שלנו מדבר איתנו כל הזמן, רק שלפעמים השפה שלו לא נעימה לנו.

• הלחץ בחזה? זה לא "תקלה", זה מסר של הגוף שהוא זקוק להגנה או למרחב.

• העייפות הכבדה? זה לא סימן לחולשה, אלא בקשה לטעינה.

• חוסר הריכוז? זו הדרך של המוח להגיד "עמוס לי מדי, אני צריך האטה".

אז מה עושים במקום להילחם? במקום לנסות "לתקן" את התחושות האלו, נסי להקשיב להן. ברגע שנפסיק להתייחס לסימני הגוף כאל "תקלות" ונתחיל להתייחס אליהם כאל מסרים חשובים, משהו עמוק בתוכנו יתחיל להירגע מעצמו. הרוגע יגיע לא כי הצלחת 'לנצח' את העומס, אלא כי הסכמת להקשיב למה שהמערכת שלך מבקשת.

תנשמי, את בסדר גמור בדיוק כפי שאת ברגע זה. ❤️

בברכה,
רוזנה יונתנוב.

0546580307

יש לכם עוד שאלות לתוסף תזונה אינדיגו, רוזנה יונתנוב? כנסו!

לתכתובת עם המומחה בוואטסאפ - כנסו!

הפייסבוק שלי

הטלפון שלי

שלום רב רחל שם בדוי,

זה לא הגיוני שככה נראה היום שלך, ובכל זאת – זו המציאות עבור רבות מאיתנו. את מתעוררת בבוקר עם רשימת מטלות אינסופית וכוונות טובות. את רוצה להספיק הכל: להיות העובדת המצטיינת, האמא הנוכחת, בת הזוג הקשובה, והאישה שמחזיקה את כל קצוות הבית והחיים על הכתפיים שלה. את דוחפת קדימה, מגייסת את כל כוח הרצון שלך, ומבטיחה לעצמך שהפעם – הפעם הכל יתקתק.

אבל אז, איפשהו בין הקפה השני לישיבת הצהריים, או ברגע הקצר שבו את עוברת בין משימה למשימה – משהו בפנים מתחיל להאט.

זה מתחיל בערפל קל במחשבה. העיניים הופכות כבדות, הריכוז מתפזר לכל עבר, והגוף מתחיל לשלוח סימנים קטנים, כמעט לחישות: דפיקות לב מהירות מהרגיל, מתח בשכמות, חוסר שקט ברגליים, או פשוט תחושת ריקנות פתאומית.

זו לא תקלה – זהו מסר

הנטייה האוטומטית שלנו היא לפרש את הרגעים האלה כחולשה. אנחנו אומרות לעצמנו: "מה קורה לי?", "למה אני לא עומדת בקצב?", "שוב אני נמרחת". אנחנו חוות את ההאטה הזו כחוסר יעילות, כמשהו שדורש מאיתנו "להתאפס על עצמנו" ולהמשיך הלאה בכוח.

אבל האמת הפוכה לגמרי. הגוף שלך לא מקולקל. הוא למעשה עובד בצורה מושלמת. הוא מתקשר איתך בשפה עדינה אך עקבית. מה שאת קוראת לו "עייפות" או "חוסר ריכוז" הוא למעשה מנגנון הגנה חכם. זו המערכת העצבית שלך שמאותתת לך שהמיכל התרוקן, שהעומס עבר את גבול היכולת של הגוף לעבד אותו, ושהגיע הזמן ל"טעינה".

ממלחמה להקשבה

כשאת נלחמת בסימנים האלה, את רק מעמיקה את השחיקה. את משתמשת ברזרבות של אדרנלין וקורטיזול כדי להמשיך, מה שמוביל בסופו של דבר לעייפות כרונית ולתחושת תשישות נפשית.

השינוי העמוק מתחיל ברגע שבו את מפסיקה לראות בהאטה "תקלה" ומתחילה לראות בה "מידע".

• העצבנות? היא אומרת שאין לך יותר מקום להכיל גירויים.

• הצורך בנשימה עמוקה? הוא ניסיון של הגוף להרגיע את המערכת הסימפתטית (מערכת ה"הילחם או ברח").

• ההאטה במחשבה? היא הדרך של המוח להגן על עצמו מעומס יתר של אינפורמציה.

איך מחזירים את האיזון?

כשאנחנו מתחילות להקשיב, אנחנו לא צריכות לשנות את כל החיים שלנו כדי להרגיש טוב יותר. האיזון נמצא בצעדים קטנים של הכרה:

1. מתן תוקף (Validation): במקום להגיד "אני חלשה", אמרי לעצמך: "הגוף שלי מאותת לי שעמוס לי עכשיו. זה הגיוני".

2. הפסקות מיקרו: לא צריך חופשה של שבוע. לפעמים מספיקות שתי דקות של עצימת עיניים או נשימה מודעת כדי להגיד למערכת העצבית שהיא בטוחה.

3. שחרור האשמה: הביני שהיכולת שלך לתפקד לא נמדדת בכמה את מצליחה לדחוס לתוך יום אחד, אלא בכמה את מצליחה לשמור על עצמך תוך כדי התנועה.

ברגע שתתחילי לשתף פעולה עם הגוף שלך במקום להילחם בו, תגלי שהאנרגיה חוזרת לא כי "התגברת" על העייפות, אלא כי נתת לה מקום. האיזון הוא לא מצב סטטי שבו הכל מושלם – הוא הדיאלוג המתמיד שלך עם עצמך בתוך הכאוס של העולם.

בברכה,
רוזנה יונתנוב.

0546580307

יש לכם עוד שאלות לתוסף תזונה אינדיגו, רוזנה יונתנוב? כנסו!

לתכתובת עם המומחה בוואטסאפ - כנסו!

הפייסבוק שלי

הטלפון שלי

שלום מירב,

1. המהפכה האזרחית: הפרדת המוסר מהממון
במשך שנים רבות ניסו צדדים בגירושין להכניס את אלמנט ה"אשמה" לתוך חלוקת הרכוש. הטענה הייתה פשוטה: "הוא בגד, הוא הרס את הבית, ולכן לא מגיע לו חצי מהדירה".

היום, פסיקת בתי המשפט (ובראשם בג"ץ) קבעה מסמרות: המשפט האזרחי אינו מחנך את הציבור. חוק יחסי ממון קובע שוויון מוחלט בחלוקת הנכסים שנצברו במהלך הנישואין. בגידה, חמורה ככל שתהיה במישור האישי והדתי, אינה מהווה עילה לסטייה מחלוקה שוויונית של הרכוש. זכות הקניין של בן הזוג בנכסים המשותפים היא זכות חוקתית, והיא אינה מתבטלת בשל התנהגות מוסרית כזו או אחרת.

2. בית הדין הרבני מול בית המשפט לענייני משפחה
כאן נמצא המוקד של "מירוץ הסמכויות". למרות ששתי הערכאות מחויבות לחוק האזרחי בכל הנוגע לרכוש, יש ביניהן הבדלים דקים אך משמעותיים:

בבית הדין הרבני: בגידה מוכחת של אישה עלולה להוביל לשלילת הכתובה שלה ולשלילת מזונות אישה (המזונות המשולמים לה עד למועד הגט). בעבר, בתי הדין ניסו לשלול גם זכויות בדירה, אך בג"ץ הפך החלטות אלו וקבע כי אסור לדיינים להשתמש בחוקי התורה כדי לפגוע בזכויות רכושיות אזרחיות.

בבית המשפט לענייני משפחה: הנושא כמעט ולא יעלה לדיון. השופט יבהיר לצדדים כבר בדיון הראשון ששאלת הנאמנות אינה רלוונטית לחלוקת קרן ההשתלמות או לזכויות בדירה.

3. מתי בגידה כן "עולה כסף"? (חריגים משפטיים)
למרות הכלל השוויוני, ישנם מצבים שבהם בגידה מייצרת השלכות כלכליות, אך מהיבט חשבונאי ולא עונשי:

"ריקון הקופה המשותפת": אם בן הזוג שבגד מימן למאהב/ת טיסות לחו"ל, לילות בבתי מלון, או רכש מתנות יקרות מחשבון הבנק המשותף – זוהי "פגיעה בשיתוף". כעורכת דין, אני אדרוש בבית המשפט לבצע איזון משאבים רטרואקטיבי. המשמעות היא שהסכומים שבזבז הצד הבוגד על הקשר החיצוני יקוזזו מחלקו ברכוש הסופי.

הסכמי ממון עם "סעיפי בגידה": זוגות רבים חותמים היום על הסכמים שכוללים פיצוי כספי קבוע מראש במקרה של בגידה מוכחת. למרות שבעבר בתי המשפט היססו לאשר סעיפים כאלו (מחשש שהם "מסחור של הרגש"), היום ישנה מגמה לכבד הסכמים אלו כחלק מחופש החוזים, כל עוד הפיצוי סביר ואינו דרקוני.

4. השלכות עקיפות: משמורת ומזונות ילדים
חשוב להדגיש: בגידה אינה הופכת אדם להורה פחות טוב. בית המשפט מפריד לחלוטין בין התנהגותו של אדם כבן זוג לבין תפקודו כהורה. בגידה לא תהווה עילה לשלילת משמורת או לצמצום זמני שהות, אלא אם הוכח שהקשר החיצוני פגע ישירות בטובת הילדים (למשל, חשיפתם לתכנים לא ראויים או הזנחה פיזית).

המלצה משפטית לסיכום:
אם גיליתם על בגידה, אל תפעלו מתוך דחף של נקמה רכושית – זהו קרב משפטי יקר שסופו לרוב כישלון. הדרך הנכונה היא להתמקד בבניית אסטרטגיה שתשמור על מה שמגיע לכם מכוח החוק, ולבחון האם בוצעו פגיעות כלכליות בקופה המשותפת הדורשות תיקון.

בברכה,
עו"ד גילה עיני.

האתר שלי    ה-f העסקי

0528342566

יש לכם עוד שאלות לדיני משפחה גישור, גילה עיני? כנסו!

לתכתובת עם המומחה בוואטסאפ - כנסו!

0528342566 

שלום נילי,

בניגוד לדירת מגורים שאפשר למכור ולחלק את הכסף, עסק הוא "יצור חי". חלוקה לא נכונה שלו עלולה להבריח משקיעים, לפגוע במוניטין ולגרום לירידת ערך דרסטית.

1. הערכת שווי (Valuation): נקודת המוצא
הצעד הראשון הוא להבין כמה העסק שווה באמת. כאן נכנסים לתמונה אקטוארים ורואי חשבון שבוחנים לא רק את הרווחים הנוכחיים, אלא גם את הפוטנציאל העתידי, המוניטין והנכסים הבלתי מוחשיים (כמו פטנטים בסטארט-אפ).

הקאץ': בן הזוג שמנהל את העסק ינסה לרוב להציג שווי נמוך, בעוד הצד השני יטען שמדובר באימפריה.

2. מודל "רכישת חלקו של בן הזוג" (Buy-out)
זהו הפתרון הנפוץ והיעיל ביותר. בן הזוג שמנהל את העסק בפועל "קונה" את חלקו של בן הזוג השני.

איך זה מתבצע? במקום לחלק את המניות, בן הזוג המנהל נותן לצד השני נכסים אחרים בשווי שווה (למשל: הבית המשותף, קרנות השתלמות או מזומן).

היתרון: העסק נשאר תחת ניהול יחיד ויציב.

3. מודל "שותפות רדומה"
במקרים בהם אין מספיק נכסים אחרים כדי לפצות את בן הזוג, הוא יכול להישאר בעל מניות (שותף) אך ללא סמכויות ניהול.

הסיכון: זהו פתרון נפיץ. כל החלטה עסקית עלולה להיתקל בהתנגדות של "האקס", מה שיוצר שיתוק ניהולי.

4. פתרון ה"אופציות" בסטארט-אפים
בסטארט-אפים, רוב הערך נמצא באופציות שטרם הבשילו (Vesting).

הגישה המודרנית: בתי המשפט נוטים לקבוע כי בן הזוג זכאי לחלק מהאופציות שנצברו במהלך הנישואין, אך המימוש שלהן יקרה רק ב"אירוע נזילה" (אקזיט או הנפקה), כדי לא לפגוע בתזרים המזומנים של החברה כרגע.

איך למנוע את הרס העסק? (טיפים מעשיים לכתבה)
הסכם ממון מראש: הדרך הטובה ביותר. לקבוע מראש מה קורה לעסק במקרה של פרידה.

הפרדה מוחלטת של רגש מעסקים: מינוי "נאמן" או מנהל ניטרלי לתקופת המעבר כדי להבטיח שהלקוחות והספקים לא ירגישו בזעזוע.

שימוש בגישור עסקי: עדיף להגיע להסכמה מחוץ לכותלי בית המשפט. שופטים נוטים לפעמים לפתרונות של "חיתוך גס" שעלולים להרוג את התרנגולת שמטילה ביצי זהב.

בברכה,
עו"ד גילה עיני.

האתר שלי    ה-f העסקי

0528342566

יש לכם עוד שאלות לדיני משפחה גישור, גילה עיני? כנסו!

לתכתובת עם המומחה בוואטסאפ - כנסו!

0528342566