שלום מיקי,

הכלל הבסיסי הוא שאין סתירה מהותית ביניהם, מכיוון שהם פועלים במישורים שונים ואינם חופפים מבחינת זמן:

דוגמה: אם ייפוי הכוח מתיר למיופה הכוח למכור דירה כדי לממן טיפול רפואי יקר (בזמן שהממנה חי), והצוואה קובעת כי דירה זו תעבור לבן מסוים – מיופה הכוח רשאי למכור את הדירה. הצוואה תחול רק על הכסף שנותר מהמכירה, או על רכוש אחר שנותר בעיזבון.

2. התנגשות בין ייפוי כוח מתמשך לבין הסכם ממון 💍

הסכם ממון תקף הוא מסמך משפטי בעל תוקף חזק במיוחד, שכן הוא אושר על ידי בית משפט או רשם, ונועד להסדיר זכויות רכוש הדדיות בין בני זוג.

• ייפוי כוח מתמשך: נועד להסדיר את רצון הממנה כלפי צדדים שלישיים (בנקים, בתי חולים) וכלפי מיופה הכוח.

• הסכם ממון: נועד להסדיר את היחסים הרכושיים בין בני הזוג בלבד.

הכלל הקובע: הוראות הסכם הממון גוברות על הוראות ייפוי כוח מתמשך, במיוחד אם הוראות ייפוי הכוח סותרות באופן ישיר את זכויות הצד השני בהסכם הממון.

דוגמה: אם הסכם ממון קובע שרכוש מסוים שייך לאישה, והייכ"מ קובע שמיופה הכוח (שאינו האישה) רשאי למכור רכוש זה לטובת הממנה – מיופה הכוח אינו יכול לבצע מכירה שתפגע בזכויותיה הקנייניות של האישה על פי ההסכם המאושר. הזכות הקניינית המעוגנת בהסכם הממון היא חזקה יותר מסמכות הניהול של מיופה הכוח.

סיכום והמלצה משפטית

• ייכ"מ מול צוואה: הייכ"מ קובע מי מנהל את הרכוש בחיים, והצוואה קובעת מי מקבל את מה שנותר במוות. אין סתירה מהותית.

• ייכ"מ מול הסכם ממון: הסכם ממון גובר ככל שהוראות הייכ"מ פוגעות בזכות רכוש של בן הזוג המעוגנת בהסכם.

המלצה: יש לוודא כי כל המסמכים – ייפוי כוח מתמשך, צוואה והסכם ממון – נערכים בתיאום מלא ומצוינים בהם באופן הדדי סעיפי הפניה וההסכמה למניעת עמימות משפטית עתידית.

בברכה,
עו"ד שי ללוש.

0522799565

יש לכם עוד שאלות לעורך דין שי ללוש? כנסו!

לתכתובת עם המומחה בוואטסאפ - כנסו!

שלום אורנה,

לא, ייפוי כוח מתמשך (ייכ"מ) אינו מחליף צוואה. 🛑 אלו שני מסמכים משפטיים נפרדים לחלוטין, שנועדו לטפל בשני מצבי חיים שונים:

1. ייפוי כוח מתמשך (ייכ"מ): מטפל בחיים – נכנס לתוקף כאשר הממנה בחיים, אך אינו כשיר לקבל החלטות.

2. צוואה: מטפלת במוות – נכנסת לתוקף רק לאחר מותו של המצווה (המוריש).

ההבדלים המהותיים בין ייכ"מ לצוואה

מדוע יש צורך בשני המסמכים?

אדם אחראי צריך לערוך את שניהם:

1. הגנה בחיים: הייכ"מ מבטיח שמי שתבחרו (ולא אפוטרופוס חיצוני שמונה על ידי בית המשפט) ינהל את כספכם ויקבל החלטות רפואיות קריטיות בזמן חוסר כשירות.

2. הגנה לאחר המוות: הצוואה מבטיחה שרכושכם יחולק בדיוק כפי שרציתם, ומונעת מצב שבו הרכוש מתחלק לפי הדין (ירושה על פי חוק).

לדוגמה: מיופה הכוח פועל למכירת דירה לצורך מימון טיפול רפואי לממנה (בזמן חיים). ברגע שהממנה נפטר, פוקעת סמכותו של מיופה הכוח, והצוואה היא זו שמכריעה מי יירש את הכסף שנותר ואת שאר נכסי העיזבון.

בברכה,
עו"ד שי ללוש.

0522799565

יש לכם עוד שאלות לעורך דין שי ללוש? כנסו!

לתכתובת עם המומחה בוואטסאפ - כנסו!

שלום שלווית,

התשובה הקצרה היא: בדרך כלל לא באופן אוטומטי, ורצוי לדאוג להסדרה מקבילה.

ייפוי כוח מתמשך ישראלי הוא מסמך משפטי שנערך על פי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות הישראלי. התוקף שלו נובע מההפקדה והרישום אצל האפוטרופוס הכללי בישראל. בעיות ההכרה נובעות מכך שרוב המדינות רואות במסמכים כאלה כפופים לחוק המדינה שבה מתגורר הממנה או שבה נמצא הרכוש.

1. הבעיה המרכזית: טריטוריאליות וצורניות

1. טריטוריאליות הדין: כל מדינה מחזיקה במערכת חוקים משלה לגבי כשרות משפטית וייצוג (לדוגמה, בארה"ב מכונה המסמך Durable Power of Attorney, ובבריטניה Lasting Power of Attorney). לרוב, בנקים או בתי חולים בחו"ל אינם מחויבים לקבל מסמך ישראלי שערוך בפורמט שאינו מוכר להם, גם אם הוא מתורגם ומאושר (אפוסטיל).

2. דרישות צורניות שונות: ייפוי כוח מתמשך ישראלי מחייב עורך דין מוסמך ישראלי. במדינות אחרות נדרשת לעיתים חתימה בפני נוטריון, או עדים מסוג מסוים, או פורמט ייעודי שאינו תואם את הפורמט הישראלי.

3. רכוש ומוסדות בחו"ל: אם לממנה יש חשבון בנק בציריך, נכס במיאמי או תיק השקעות בלונדון – המוסדות הללו ידרשו לרוב מסמך שנערך לפי הדין המקומי כדי לאפשר למיופה הכוח גישה לנכסים.

2. הפתרונות וההמלצות – כיצד להבטיח תוקף גלובלי

עבור כל מי שמחזיק בנכסים בחו"ל, או שמשפחתו עשויה לעבור להתגורר בחו"ל, יש צורך ב"גיבוי משפטי" בינלאומי:

א. עריכת מסמכים מקבילים (הגישה הבטוחה)

ההמלצה החזקה ביותר היא לערוך ייפוי כוח מקביל במדינת הרלוונטית, בהתאם לדרישות החוק המקומי.

• התאמה מלאה: זה מבטיח שהמסמך יעמוד בכל הדרישות הצורניות של אותו מקום (חתימת עדים, נוטריון, שפה).

• הקל על המיופה: המיופה לא יצטרך לבזבז זמן וכסף על הליכי הכרה משפטיים כאשר הממנה כבר אינו כשיר.

ב. הסכם האג (Convention on the International Protection of Adults)

• הסבר: זהו הסכם בינלאומי המבקש להקל על ההכרה ההדדית בצעדים להגנת בגירים חסרי ישע בין המדינות החברות.

• תוקף מוגבל: ישראל חתמה על ההסכם, אך לא כל מדינה חתמה עליו. גם במדינות שחתמו, התהליך עדיין יכול להיות מורכב ולדרוש אישור משפטי לאחר מעשה.

ג. הוראות מפורטות בייכ"מ הישראלי

גם אם לא עורכים מסמך מקביל, יש לכלול בייכ"מ הישראלי הוראה מפורשת המאשרת למיופה הכוח להסדיר את הרכוש הזר ולהיות מוסמך לחתום על כל מסמך הנדרש לצורך הכרה בייכ"מ הישראלי מול הרשויות בחו"ל.

לסיכום:

אם לממנה אין כל נכס או אינטרס מחוץ לישראל, הייכ"מ הישראלי מספיק. אולם, בכל מקרה אחר – נכסים, חשבונות, או סיכוי למעבר מגורים – חיוני להתייעץ עם עורך דין המתמחה בדין הבינלאומי כדי ליצור מערך מסמכים המכסה את כל תחומי השיפוט הרלוונטיים. אי עריכת מסמך מקביל עלולה לעלות למשפחה זמן יקר ודמי עורכי דין גבוהים דווקא ברגע הקריטי ביותר.

בברכה,
עו"ד שי ללוש.

0522799565

יש לכם עוד שאלות לעורך דין שי ללוש? כנסו!

לתכתובת עם המומחה בוואטסאפ - כנסו!

שלום מעיין,

כמעצבים גרפיים, אנו מאומנים לעבוד בתוך גבולות מוגדרים: מסך, דף או פוסטר. המעבר לעיצוב מרחבים תלת-ממדיים (כמו במטאוורס או במשקפי AR/VR) אינו רק הוספת עומק – זוהי מהפכה שמשנה את כללי הליבה של הדיסציפלינה: קומפוזיציה, צבע והיררכיה.

1. קומפוזיציה: מ"פריים" ל"סביבה"

בעיצוב דו-ממדי, הקומפוזיציה היא סגורה: האובייקטים והטקסט מאורגנים בתוך גבולות המסך. בעיצוב תלת-ממדי, הכלל משתנה:

2. צבע: תאורה רגשית וריאליזם

בדו-ממד, הצבע הוא קבוע (RGB/CMYK). בתלת-ממד, הצבע תלוי בתאורה הסביבתית, מה שמוסיף שכבה של ריאליזם ורגש:

• צבע הופך לחומר: המעצב חייב לחשוב על ה**"חומר"** (Material) של האובייקט ולא רק על צבעו. האם הוא זכוכית? מתכת? עץ? כל חומר יגיב אחרת לאור ולכן הצבע שלו ישתנה בהתאם לזווית השמש או מנורת הלילה במטאוורס.

• תאורה רגשית: התאורה משמשת ככלי פסיכולוגי. תאורת אינדיגו כהה (כפי שדנו קודם) יכולה לשדר מיסתורין, בעוד תאורה צהובה וחמה יוצרת אינטימיות ונוחות. המעצב משתמש בטכניקות תאורה קולנועיות (כגון Three-Point Lighting) כדי להדגיש אובייקטים חשובים.

• קונטרסט דינמי: הניגודיות (Contrast) חייבת להיות אפקטיבית גם כאשר המשתמש עובר מאזור מואר לאזור מוצל בסביבה הווירטואלית.

3. היררכיה: מ"גודל פונט" ל"גודל פיזי"

היררכיה בעיצוב גרפי מסורתי נקבעת על ידי גודל הפונט, משקלו (בולד) ומיקומו. במרחב תלת-ממדי, ההיררכיה נקבעת על ידי:

• גודל פיזי וקנה מידה (Scale): כדי להדגיש אובייקט, אפשר פשוט להגדיל אותו לגודל ענק, או להקטין אותו ולהרחיק אותו. המרחק הפיזי של אלמנט מהמשתמש הוא כלי היררכי חזק יותר מכל גודל פונט.

• עומק מול חשיבות: אובייקט קרוב יותר למשתמש נתפס כחשוב או דחוף יותר. ניתן "לדחוף" כפתור וירטואלי קדימה כדי להדגיש את פעולת ה-CTA (Call to Action).

• תנועה (Motion) כמדריך: טקסט או אלמנטים שמהבהבים, משנים צבע או מרחפים הם אלו שנתפסים כבעלי חשיבות עליונה, ומנתבים את תשומת הלב של המשתמש.

לסיכום: המעצב הגרפי הופך ל"ארכיטקט רגשי" – במקום לעצב "תמונה", הוא מעצב חוויה סוחפת. כללי הליבה נשארים חשובים, אך הם מיושמים באמצעות כלים חדשים: עומק, מרחק, תאורה ושמע מרחבי, המאתגרים את המעצב לחשוב במימדים חדשים.

בברכה,
דניאל ג'ירד.

972502199465

יש לכם עוד שאלות לדניאל ג`ירד? כנסו!

לתכתובת עם המומחה בוואטסאפ - כנסו!

 050-2199465 02-9709227

הפייסבוק שלי  

שלום צביקה,

בחירת הפונט לכרטיס ביקור היא קריטית, כיוון שהוא משקף את זהות המותג בפיסת נייר קטנה. כמעצב גרפי, אני מנחה את התהליך לפי שלושה עקרונות: אופי המותג, קריאות, והיררכיה.

1. התאמה לאופי המותג והתעשייה 🎨

הפונט צריך לשדר את המסר הנכון על העסק שלכם:

• סריף (Serif): מתאים לעסקים שרוצים לשדר אמינות, מסורת ויוקרה (עורכי דין, משרדי רואי חשבון, מותגי יוקרה). הפונטים עם ה"רגליים" מעניקים תחושת משקל רציני.

  • דוגמאות: Georgia, Times New Roman (לא מומלץ לשימוש נרחב, אלא אם מעוצב), Lora.

• סאן-סריף (Sans-Serif): מתאים לעסקים המדגישים מודרניות, נגישות וישירות (סטארט-אפים, טכנולוגיה, עיצוב, שירותי בריאות). הם נקיים וקלים לקריאה.

  • דוגמאות: Helvetica, Roboto, Montserrat, Open Sans.

• פונט סקריפט/תצוגה (Script/Display): מתאים לעסקים יצירתיים, בוטיקים, או תחומים בהם המטרה היא ייחודיות וסגנון (מאפיות בוטיק, צלמים, מעצבי אירועים). השתמשו בהם בזהירות רבה, רק לכותרות או לשם העסק.

2. הבטחת קריאות ונגישות (Legibility) 👓

כרטיס ביקור הוא קטן, ולכן הקריאות היא מעל הכול:

• פונטים קלים מדי או דקים מדי: הימנעו מפונטים דקים (Thin או Light) במיוחד לגוף הטקסט (טלפון, מייל), כיוון שהם "נשברים" בהדפסה או במבט חטוף. השתמשו במשקל Regular או Medium.

• גודל הפונט: גודל מינימלי מומלץ לרוב פרטי הקשר הוא 6pt עד 8pt (בפונט קריא). שימוש בפחות מ-6pt יגרום לקושי ממשי בקריאה.

• ריווח (Tracking): ודאו שהאותיות אינן דחוסות מדי זו לזו, מה שעלול ליצור בלגן ויזואלי.

3. היררכיה (Hierarchy) וזיווג פונטים ⚖️

עליכם לכוון את העין של המקבל למידע החשוב ביותר:

1. שם העסק/שם אישי (הדבר החשוב ביותר): השתמשו בפונט גדול יותר, משקל Bold או בפונט תצוגה/סקריפט אם הוא מתאים לאופי המותג.

2. תפקיד (הדבר השני בחשיבותו): פונט קטן יותר, לרוב באותו סוג פונט כמו השם, אך במשקל Regular.

3. פרטי קשר (המידע הפונקציונלי): השתמשו בפונט סאן-סריף נקי וקריא בגודל קטן (6-8pt). אפשרות נפוצה היא לשלב פונט סריף לכותרת הראשית עם פונט סאן-סריף לפרטי הקשר כדי ליצור ניגוד נעים.

דגשים לבחירה נכונה:

• לא יותר משני פונטים: הגבילו את עצמכם לפונט ראשי אחד (לשמות וכותרות) ופונט משני אחד (לגוף הטקסט ופרטים).

• בדיקת הדפסה: לפני הדפסה סופית, הדפיסו דוגמת ניסיון במדפסת רגילה כדי לוודא שכל הגדלים והמשקלים קריאים כפי שציפיתם.

• בדיקת ניגודיות: אם הרקע כהה, הטקסט חייב להיות בהיר (לבן/צהוב בהיר) ולהיפך. ניגודיות היא המפתח לקריאות.

בברכה,
דניאל ג'ירד.

972502199465

יש לכם עוד שאלות לדניאל ג`ירד? כנסו!

לתכתובת עם המומחה בוואטסאפ - כנסו!

 050-2199465 02-9709227

הפייסבוק שלי